וישמעו אחיו שטענתו מספקת ונכונה. וכוונתו היתה להצילו מידם כי יש לחי תקוה. ולכן ארז"ל בזכות שהציל יהודה ליוסף מן הבור הציל הקב"ה לדניאל שהיה מבני יהודה מן הבור. וסיפר איך מכרוהו לישמעאלים הם אותם שראו בשיירא. והם המדינים לפי הפשט שהיו תחת יד ישמעאלים. כי ישמעאל היה ראש למדינים. ואולי בני יעקב לא רצו לסלקו מן הבור משום אכזריות. או משום שלא ידע יוסף שמכרוהו. והוא הבין הדבר. כי מי הגיד לישמעאלים שהיה יוסף בבור. אם אחיו לא מכרוהו לישמעאלים. והישמעאלים צוו למדינים שיעלוהו מן הבור כי הם עבדים להם. ואולי על זה אמר יוסף כי גונב גנבתי מארץ העברים. וז"ש ויעברו אנשים מדינים וימשכו ויעלו את יוסף הם עצמם. וא"כ וימכרו הוא מוקדם. ולפי דעת רז"ל שנמכר פעמים רבות יצא כהוגן:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39