עד אנה ינאצוני העם הזה. לפי שישראל יצאו מרעה אל רעה מיום עשיית העגל. ממתאוננים למתאוים וממתאוים למרגלים. ובכל יום קללתו מרובה משל חבירו. אמר עד אנה ינאצוני ויכעיסוני בהבליהם. כי גדול עונם מנשוא ואיני רוצה לסובלם עוד. וא"ת כי כל זה בסבת כי לא עשיתי להם נסים ונפלאות ואין מכירים ביכלתי. זה שקר כי נסים רבים עשיתי בקרבו. וא"כ למה לא יאמינו בי. עד שבזה נראה כי הם יודעים אותי ומכוונים למרוד בי. וזהו עד אנה ינאצוני. ורמז גם כן באומרו בכל האותות. כי הסבה שאין מאמינים בי הוא בסבת אותות רבות שעשיתי בקרבו. שאם לא עשיתי עמהם אלא אחד לא היו מזלזלים בי. אבל אני עשיתי ואני אשא. וזה כטעם הוקר רגלך מבית רעך. ולכן אכנו בדבר ואורישנו:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39