ויסע משה את ישראל מים סוף. אולי כי ישראל לא היו רוצים לצאת וליסע אל המדבר. אלא שהיו רוצים לשוב בדרך אשר באו בו. וללכת למצרים ליקח ארצם ולהנקם מאויביהם. כי היו יודעים מוצא הערים וידעו שלא נשארו בכל הארץ אלא טף ונשים. ורצו לילך שם להחריב את הארץ ולהודיעם כח ה' ויכלתו. ומשה כשראה שהיו עוברים בזה מאמר השם. הסיעם בעל כרחם אל מדבר שור. ובמדרש הנעלם אמרו כי לא היה זה בסיבת ביזת הים ולא בסיבה אחרת. אלא לפי שישראל השיגו מעלה והשגה גדולה בראיית השכינה. כאומרם זה אלי ואנוהו עד שנהנו כולם מזיוו. ואכלו משולחנו לחם אבירים. והתנבאו נבואות גדולות עתידות. עד שלזה הטעם לא היו רוצים ליסע משם. לראות ולהשיג השגה יותר שלימה. וזהו ויבאו מדבר שור. לראות אם יוכלו לראות ולהשיג ולשור ולהסתכל במראה השכינה. והוא כמו תשורנו ולא קרוב. ולא יכלו לראות יותר. וזהו וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים חיים. ואין מים אלא תורה כמאמרם ז"ל:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · שמות · פרק 15 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39