ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול. להורות על מוסרה וטוב טעמה. שאף על פי שיעקב לקח הבכורה והברכה. היתה נוהגת עם עשו כבן בכור ועם יעקב כבן קטן בענין שלא יוסיף לשנוא ליעקב יותר. ואמרה ליעקב ועתה בני שמע בקולי. כמו ששמעת פעם אחרת. ולך בני בא בחדריך עתה בזה העת שהוא עת הכעס חבי כמעט רגע עד יעבור זעם. מאלו השני דברים שעשית לו מהברכה ומהבכורה. ולכן כפלה ואמרה עד אשר תשוב חמת אחיך מהברכה. כי עתה חמתו בערה בו. וכן עד שוב אף אחיך ממך מהברכה ושכח את אשר עשית לו. וכשאראה שיעבור זעמו ושלחתי ולקחתיך משם:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 27 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39