תורה תמימה על שיר השירים · פרק 7 · פסוק 12

לכה דודי וגו'. דרש רבא, מאי דכתיב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח המסדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושקר, נצא השדה – בא ואראך ת"ח שעוסקין בתורה מתוך הדחק, נלינה בכפרים, אל תקרא בכפרים אלא בכופרים, בא ואראך אותם שהשפעת להם טובה והם כפרו בך, נשכימה לכרמים – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ^עגשם כרם הושאל למושב ת"ח, בכ"מ בש"ס, וטעם הדבר מבואר במשנה ד' פ"ב דעדיות, העיד ר' ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה, וכי בכרם היו יושבין אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות ככרם, ובירושלמי ברכות פ"ד סוף הלכה א' הלשון בזה אלו תלמידי חכמים. , נראה אם פרחה הגפן אלו בעלי מקרא ^עדבעל מקרא קודם שלמד משנה וגמרא הוא עודנו בגדר פריחה בתורת ה', שעדיין לא נתפתחו כלל ידיעותיו. , פתח הסמדר אלו בעלי משנה, הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא ^עהפתוח הסמדר הוא שיעור פחות ומוקדם בזמן מהנצת רמונים, והומשלו למשנה וגמרא, שהגמרא מפורשת יותר מן המשנה. , שם אתן את דודי לך – אראך כבודי וגדולתי, שבה בני ובנותי ^עונסמך על הדרשה בפסוק הבא הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן, והיינו שבחן. .
(עירובין כ"א ב')

לכה דודי וגו'. רוח הקודש אומרת לכה דודי נצא ונטייל בדמוסי העולם ^עזר"ל בדרכי העולם ומנהגיו. , נלינה בכפרים – בכופרים בו ^עחחסר כאן סיום הענין מדרשה הקודמת, שהשפעת להם טובה והם כפרו בך. , נשכימה לכרמים – אלו ישראל, שנאמר (ישעיהו ה׳:ז׳) כי כרם ה' צבאות בית ישראל, נראה אם פרחה הגפן – זו ק"ש ^עטגפן אלו ישראל כמבואר בחולין צ"ב א', ומיד כשפרחה נפש הישראלי, והיינו תנוק היודע לדבר חייב אביו ללמדו ק"ש, כמבואר בסוכה מ"ב א'. או דהכונה שמיד שפרח – שהנץ – היום קורין ישראל ק"ש. , פתח הסמדר – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ^פע' באות הקודם, ור"ל כשהגדילו הקטנים מעט נוהגין להוליכן לבתי כנסיות ובתי מדרשות, כמבואר במס"ס פרק י"ח. , הנצו הרמונים – אלו תנוקות שיושבים ועוסקים בתורה, שם אתן את דודי לך – שם אני נותנת את הצדיקים והצדיקות והנביאים והנביאות שעמדו ממנו ^פאנראה דר"ל אם יתנהגו ככה בחנוך הבנים יעמדו מישראל צדיקים וצדיקות, ונביאים ונביאות.
ויש לפרש עוד כלל הדרשה נלינה בכפרים בכופרים בו, משום דבמעלת ישראל בכלל יש שתי מדרגות, האחת כשהם עושים רצונו של מקום באהבה וזריזות יתירה אז הם חשובים מצד עצמם, והאחת אף אם כשהם לעצמם אין עבודתם לפני המקום במדה ראויה, חשובים הם לפני המקום לגבי רשעותם של האומות, וזהו שאמר לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים – בכופרים בו, כשתראה במעשיהם הרעים של האומות אז תשכים לכרמים לישראל אף אם מצד עצמם אין מעלתם חשובה כ"כ, אבל לגבי האומות שהם כופרים בכל תראה צדקתם וחשיבותם של ישראל, דאיך שהוא יהיו חשובים בעיניך ככרם לגבי אילני סרק, וזהו נשכימה לכרמים אלו ישראל. .
(מ"ר)