1עד שיפוח היום. ר' יודן אומר. עד שאכניס פיחה בלילן של מלכיות, לא כבר הכנסתי פיחה בלילן של מצרים שהיו ת' שנה ועשיתם מאתים וי' שנה קסבפיחה הוא מענין הפחה ונשיבה, מלשון כל צורריו יפיח בהם, ור"ל בנשיבה בעלמא אני מדחה גלותם של ישראל [ולילה כנוי לגלות], וראיה לזה שכן בגלות מצרים שהיתה קבועה מתחלה לת' שנה דחיתיה למאתים ועשר, וזהו עד שיפוח היום – עד שידחה היום [כנוי לגאולה] בנשיבה בעלמא – ונסו הצללים. .
(שם)
2עד שיפוח היום. ר' ברכיה אומר, עד שיפוח היום – עד שארתיח היום, כמו שנאמר (יחזקאל כ״א:ל״ו) באש עברתי אפיח עליך לפחת עליו האש קסגבעמון כתיב נבואה זו, ור"ל עד יום שהציתו אותו באש – אז ונסו הצללים. .
(שם)
3ונסו הצללים. ר' יודן אמר, אלו שני צללים קשים שהיו לישראל במצרים, של טיט ושל לבנים. ור' ברכיה אמר, אלו צללי יגון ואנחה קסדכמש"כ (ישעיה נ"ב) ונס יגון ואנחה, ולכן מדהמליץ כאן הלשון ונסו דריש דמוסב על השמות דכתיב בפעל זה במקום אחר. .
(שם)
4סב וגו'. סוף שאני נהפך לכם ממדת הדין למדת רחמים וממהר בגאולתכם כצבי וכאיל קסהדריש סוב מלשון סיבוב והיפך, שמסבב ומתהפך ממדה למדה, ומלשון הסבות את לבם אחורנית ומ"א י"ח). .
(שם)
5או לעפר האילים. ר' יוסי ב"ר חנינא אמר, לאורזליהון דאיילתא קסור"ל איל בחור. .
(שם)
6על הרי בתר. ר' יוסי ב"ר חנינא אמר, בזכות התנאים שהתניתי עם אברהם אביכם בין הבתרים קסזיתכן דדריש הרי בכנוי לאברהם כמבואר בר"ה י"א א' דהרים כנוי לאבות, וכן לעיל בפ' ח' מדלג על ההרים בשביל האבות שנקראו הרים יעו"ש. , ור' יודן אמר, על הרי בתר, כדי שיתלו המלכיות בתר אריוהון קסחדריש הרי בתר אין הרים אלא מלכיות [ספרי פ' האזינו], והמלות בתר אריוהון אולי מלה אחת היא בתראיהון, והוא מענין חשיבות וגדולה כמבואר בב"ר ר"פ נ', והכונה עד כדי שיתלו המלכיות בזכות מעשיהם החשובים עם ישראל [מלשון המשנה בסוטה יש זכות תולה] והמלה על תתפרש כמו עד, דאותיות דטלנ"ת מתחלפות. ואמר בזה שצריכין אנו להתמהמה בגלות עד שיקבלו המלכיות כל שכר פעולתם הטובה, וכמ"ש (נזיר כ"ג ב') אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. ור' ברכיה אמר, אמר הקב"ה, אפילו אין לי עליהם אלא מה שעשו בביתר דיני ימתח עליהם קסטשהרגו שם ת' רבוא בני אדם, כדאיתא פ' הנזקין. .
(מ"ר)