ברח דודי. נתבאר בדרשות הקודמות.
קריאה במקור
תורה תמימה על שיר השירים · פרק 8 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברח דודי. בשעה שאוה"ע אוכלין ושותין ומחרפין ומנאצין בעריות שמזכירים צביתכן דרומז למ"ש במגילה י"ב ב' שבסעודתו של אחשורוש היו עוסקין בדברי תפלות, הללו אומרים מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות וכו'.
, באותה שעה חושב הקב"ה להחריב עולמו, והתורה נכנסת ומלמדת סנגוריא ואומרת, רבש"ע, עד שאתה מביט באלו שמחרפים ומכעיסים לפניך, הביטה בישראל עמך שמברכים ומשבחים לשמך הגדול בתורה ובזמירות ובשבחות, ורוח הקודש צווחת, ברח דודי, ברח מאוה"ע והדבק בהם בישראל צגכדאי העולם להתקיים בשביל ישראל.
.
(מ"ר)
(מ"ר)
ברח דודי וגו'. דבר אחר ברח דודי מן גלות שאנו בה ומתלכלכין בעונות, ודמה לך לצבי – טהרנו כצבי צדשכולו נאכל גם חלבו ולא כבהמה שחלבו טמא, וי"ל דדריש ודמה לך – ודמה אותנו לך, והבאור הוא ע"פ מ"ש במגילה כ"ט א' בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם, וכמש"כ בכל צרתם לו צר, וזהו שאמר ברח דודי מן גלות שאנו בה ודמה אותנו לך, היינו שתוציאנו מגלותנו ואתה עמנו.
או לעופר האילים – שתקבל את תפלתנו כקרבן גדיים ואילים צהודריש לעופר כמו לאפר [בחלוף אהח"ע] כלומר אפר עולת כליל מעולת אלים, ולזה ידמה תפלתנו.
, על הרי בשמים – יעלה לך לריח טוב בזכות אבותינו שריחן עולה לפניך כבשמים צוהרים כנוי לאבות, כמו שדרשו בר"ה י"א א' מדלג על ההרים – בזכות אבות, ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"א כי ההרים ימושו – זה זכות אבות.
.
(שם)
(שם)
ודמה לך לצבי. מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה, כך בשעה שישראל עושין רצונו של מקום הוא מביט עליהם בשתי עיניו, כמש"נ (תהילים ל״ד:ט״ז) עיני ה' אל צדיקים, ובשעה שאין עושין רצונו של מקום הוא מביט אליהם בעינו אחת, כמש"נ (שם ל"ג) הנה עין ה' אל יראיו צזצ"ל דהלשון אין עושין רצונו של מקום לאו דוקא אין עושין כלל, דהלא לפי"ז לא תתכן הראיה מהפ' עין ה' אל יראיו, דאם אין עושין רצונו כלל הלא אינם יראים כלל, אלא הכונה אין עושין רצונו כמו הצדיקים, אלא במדה פחותה. ואולי הבאור הוא שהצדיקים עושין רצונו מאהבה, והא שאין עושין רצונו – אין עושין מאהבה כי אם מיראה, ותתכן הראיה עין ה' אל יראיו.
.
(שם)
(שם)
על הרי בשמים. זה גן עדן שכולו בשמים צחכמש"כ בפ' תולדות, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', ודרשו במ"ר שם מלמד שנכנס עמו ריח גן עדן.
.
(שם)
(שם)
על הרי בשמים. א"ר סימון, [אל תקרא בשמים אלא בַשָׁמֵיִם], אמר הקב"ה, המתינו לי עד שאשב בדין על הריהם שהם שריהם שנתונים אצלי בשמים צטכנודע בכ"מ באגדות שכל אומה יש לה שר שלה בשמים המגין עליה. ויש לכוין המליצה על הריהם – שריהם, ע"פ המבואר באגדות שהיצה"ר נדמה להר, והיצה"ר הוא השטן ועולה ומקטרג, וזהו שאמר המתינו לי עד שאשב בדין על הריהם, שהם שריהם, כלומר על סבת היצר הרע שהוא גם שריהם העולים לפני ומקטרגים. ומה שדחק לי' להוציא המלות על הרי בשמים מפשטם אולי מפני שגדולי בשמים בעמקים טובים מאשר בהרים [עיין פסחים נ"ג א' וביכורים פ"א] ואחרי דהמכוון כאן למקום בשמים היותר טובים הול"ל אל עמקי בשמים.
.
(שם)
(שם)
על הרי בשמים. גאולתן של ישראל נמשלה לבשמים, מה בשמים כשהן נלקטין כשהן רכין ולחין אין ריחן נודף, וכשנלקטין כשהן יבשין ריחן נודף, כך גאולתן של ישראל טובה היא בעונתה קנראה דאין זה סותר למ"ש אני ה' בעתה אחישנה, לא זכו – בעתה, זכו אחישנה [שלא בעונתה] יען דהכונה דבא להוציא רק שלא טוב כשדוחקין את הקץ, וכמ"ש בכתובות קי"א א' שהשביע הקב"ה לישראל שלא ידחקו את הקץ ופירש"י שלא ירבו בתחנונים יותר מדאי, אבל מ"ש זכו אחישנה אפילו שלא בעונתה הוא משום דבכהאי גונא דכשזוכים נקרא כל שעה ושעה זמנה, ה' יזכנו לראות בשובו את שבותנו ב"ב.
.
(שם)
(שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d898a1be4cc0340c4cb1ba5544e65f1ec86abe042e46aad7744e81d4d871cd7