אמרתי וגו'. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מאי דכתיב אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו, אמרתי אעלה בתמר אלו ישראל, ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחת של חנניה מישאל ועזריה נטמבואר בסוכה מ"ה ב' דישראל נמשלו לתמר, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים, ואמר בזה, אני אמרתי באותו הדור שכל ישראל יהיו במדרגת צדיקים שימסרו נפשם על קדוש השם ולבסוף לא עלה בידי אלא סנסן אחד, ענף אחד, והם חנניה מישאל ועזריה, אבל זולתם השתחוו לצלם וחללו שם ה', ושימש בזה בלשון סנסן ע"פ המבואר בדרשה הבאה, אוחזה בסנסניו, הדא תמרתא אף דלא עבדה כלום לא פתיחא דעבדה מן תלת אילנין אלבנין דהיינו סנסן [אלבנין מין אילן יפה], ורומז לחנניה מישאל ועזריה, וע"ע מש"כ בדרשה הבאה.
. (סנהדרין צ"ג א')
אמרתי וגו'. יש אומרים בחנניה מישאל ועזריה הכתוב מדבר סע' מש"כ באות הקודם.
, אמר הקב"ה, אני אמרתי אעלה בכל האומה כולה ולא נתעליתי אלא בכם, אוחזה בסנסיניו – כהדא תמרתא אף דלא עבדה כלום לא פחיתא דעבדה מן תלת אילנין אלבנין סאר"ל אילן תמר זה אע"פ שאינו עושה כלל פירות מ"מ אינו פוחת מלעשות ג' אילנות ממין הנקרא אלבנין, תרגם כריח לבנון – כריח אולבנין.
. (מ"ר)
כאשכלות הגפן. יש אומרים בחנניה מישאל ועזריה הכתוב מדבר סבעיין מש"כ באות נ"ט.
, ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן זה פרץ וזרח, מה פרץ וזרח נגזרה עליהם שריפה סגלאו דוקא על עצמם ממש אלא על אמם בעת שהיה בעיבור.
ולא נשרפו כך אלו נגזרה עליהם שריפה ולא נשרפו. (שם)
כתפוחים. יש אומרים בחנניה מישאל ועזריה הכתוב מדבר סדעיין משכ"ל אות נ"ט.
, למה היה דומה ריחן, לריח שדה של תפוחים סהסמך על תרגום שבכאן כריחא דאתרוגא, והוא ריח טוב וחביב. וע' תוס' שבת פ"ח א' ומש"כ בתורה תמימה פ' תולדות בפסוק כריח שדה אשר ברכו ה'.
. (שם)