ואם שלש אלה אם אחת משלש אלה לא יעשה לה. פירש אם שום אחת משלש אלה לא יעשה לה לא אם לא עשה כל שלשתן ועשה מקצתן כי איך אפשר לומר שאם לא עשה פל שלשתן אלא מקצתן שתצא לחירות בהבאת הסימנים וכי אם יעדה לו או לבנו ולא גרע מפדיונה תצא לחירות בהבאת הסימנים והלא אשת איש גמורה היא שכסף קנייתה היא כסף קדושיה ואי אפשר שתצא מתחת רשות אדניה אלא בשיתן לה גט ועוד איך אפשר שיעשה שלשתן יחד וכי אפשר הוא שייעדנה לו ולבנו יחד וכן הא דפרש"י שהשלש אלה הן שיעדנה לו או לבנו או שיגרע מפדיונה ולא השאר כסות ועונה הסמוך לו הוא מפני שאי אפשר לומר שאם לא עשה לה שאר כסות ועונה שתצא לחירות בהבאת הסימנים בלבד מבלתי שיתן לה גט כדמשמע מן ויצאה חנם וכך הוא שנוי במכילתא:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 21 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כלומר שתשהא עמו עד שתצא בסימנין כו'. לא שתצא מיד כשלא עשה לה שום אחד משלש אלה:
או אינו אלא שתצא בבגרות תלמוד לומר אין כסף לרבות יציאת בגרות. אבל במכילתא ובפרק קמא דקדושין שנוי בהיפך ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות משום דהתם אילו לא כתב אלא ויצאה חנם קאמר דאז ודאי לא הוה מוקמינן ליה אלא בימי בגרות כשמשתנת מנערות לבגרות שאז יוצאה מרשות אביה והואיל ויוצאה מרשות האב יוצאה מרשות האדון השתא דכתיב אין כסף וריבה לה יציאה אחרת כאילו אמר ויצאה בלי כסף על כרחין לאוקומי חד מינייהו לנערות שאין לנו דבר אחר לתלות יציאתה בו אלא נערות שהוא משתנה בה מקטנות לגדלות להיו' בת עונשין אבל רש"י ז"ל שהוא דורש שני המקראות הללו לפי מה שהן שכבר נכתבו שניהם צריך לפרש אותן לפי סדר הויתן הראשון לימי נערות והשני לימי בגרות וליכא לאקשויי לכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות דאיכא למימר בא זה ולמד על זה שאם לא נאמרו שניהם אלא האחד מהם היינו אומרים הן הן ימי בגרות כדמתרץ לה רבא בפרק קמא דקדושין ואף על גב דדחי לה אביי דמכיון דנפקא בנערות בבגרות מאי בעי גביה לא סמכינן עלה דהא במכילתא תניא בהדיא כותיה דאביי ואם תאמר והא קבא דאין כסף מיבעי לה לכדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מנא ליה דמקנייא בכסף וכסף דאבוה הוא דאמר קרא ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב כבר תרצו בגמ' א"כ לימא קרא אין כסף מאי אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ואם תאמר לישתוק קרא מאין כסף וע"כ קרא דויצאה חנם אינו אלא בנערות דאי בבגרות א"כ קרא דכי ימכור איש את בתו מצינן לאוקמי אף בבתו נערה דהשתא ליכא למדרש ק"ו ומה מכורה כבר יוצאה כו' כדלעיל ואם כן קרא דלאמה דחזינן מיניה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בתו נערה מעשה ידיה לאביה למה לי השתא זבוני מזבן לה מעשה ידיה מיבעיא יש לומר דהוה מוקמינן ליה לקרא דלאמה בבוגרת כמו שתרצו התוספות כדלעיל אי נמי לפעמים שאינו מוכרה אלא לאמה ולא לייעוד כדאית' בפ"ק דקדושין כגון לפסולים או בע"מ שלא לייעד כדלעיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341