קריאה במקור

מזרחי · ויקרא · פרק 19 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא תקלל חרש אין לי אלא חרש מנין לרבות את כל האדם ת"ל בעמך לא תאור. בת"כ דהוה ליה למכתב ונשיא לא תאור מאי בעמך למדרש כל שבעמך לא תאור כאילו אמר אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור ומה שדרשו בעושה מעשה עמך אינו אלא מן הסמיכות דמדסמך אזהרת נשיא לאזהרת עמך ולא אמר ולא תאור בעמך למדנו בעושה מעשה עמך אבל גופיה דבעמך לאזהרה בפני עצמה היא לומר ששום אחד מבעמך לא תאור אבל בפ"ד מיתות מפיק לה מאלהי' לא תקלל באם אינו ענין לגופיה דהא אתי מנשיא וחרש במה מצינו תנהו לישראל דעלמא שאינו לא נשיא ולא אלהים ולא חרש לא שלמדו שאר העם מבנין אב מנשיא ואלהים שהם הנכבדים שבעם ומהחרש שהם האומללים שבעם כמו שכתב הרמב"ן ז"ל ועוד שאי אפש' לדון זה במה מצינו מהנכבדים שבעם ומהאומללים שבעם משו' דאיכא למפרך מה להצד השוה שבהן שכן משונין כדפריך בגמר':
2
יצא המת שאינו בחיים. בת"כ דלא תימא מקלל חבירו דומיא דמקלל אביו ואמו שהוא חייב אפילו לאחר מיתה:
3
ולפני עור לא תתן מכשול לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו כו'. בת"כ ונראה לי שהטעם שדרשו כן הוא מפני שא"א לומר עור ממש כמשמעו משום דעור דומיא דחרש מה חרש לאו דוקא חרש אף עור לאו דוקא עור שנ' לא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו וכתיב בה נמי אשר שנא יי' אלהיך:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341