מזרחי · במדבר · פרק 5 · פסוק 22

אמן אמן קבלת שבוע' אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן על האלה אמן על השבועה. כך מצאתיו ברוב הספרי' וקשה דהא בפ' ב' דמסכת סוטה שנינו על מה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא ובפ"ק דקדושין אמר עולא מנין לגלגול שבוע' מן התורה שנא' ואמרה האשה אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה והקשו התו' מנ"ל כל הני הא לא כתוב אלא תרי אמן ותרצו דמחד אמן מפיק שפיר אלה ושבועה ואיש זה ואיש אחר שהרי אכל מידי דכתיב בפרשה קאי ואלה ושבועה כתובים בפרשה וכתי' נמי תחת אישך דמשמע בין מאיש זה בין מאיש אחר ואידך אמן קאי אארוסה ושומרת יבם דלא כתיבי בפרשה ולפי רוב הספרים שלנו שאינו כתוב בהם רק אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן על האלה אמן על השבועה על כרחנו לפרש דס"ל לרש"י ז"ל דמחד אמן לא מפקינן אלא אלה ושבועה אבל איש זה ואיש אחר מאמן תניינא הוא דמפקינן ליה ואי אפשר לומר כן דהא איש אחר נמי כתוב בפרשה הוא כדמשמע מתחת אישך ולמה לי אמן תניינא תיפוק לי' מאמן קמא שהרי אכל מה דכתיב בפרשה קאי אבל בקצת ספרים מצאתי שכתוב בהם כל הכתוב במשנה ובגמ' כדלעיל והיא הגרסא הנכונה דאין סברא לומר שרש"י ז"ל סובר שמתחת אישך לא משמע אלא מאיש זה ולפיכך מפיק ליה למאיש אחר מאמן תניינא: