מזרחי · דברים · פרק 14 · פסוק 21

כי עם קדוש אתה ליי קדוש עצמך במותר לך דברים המותרים ואחרים נהגו בהם אסור אל תתירה בפניהם. בספרי ונראה לי שכך פירושו מפני שאינו נופל לומר כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך אלא באזהרה שאין בה אלא דרך יפוי ונוי בלבד כמו אזהרת לא תתגודדו שאינ' אלא כדי שיהיו נאים כמו שפרש"י שם וכת' בו כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך אבל אזהרה זה שהיא כשאר כל האזהרות שבתורה שהן הכרחיים לתקון הנפש ואפי' בלא קדושת' היה להם לקבל ולא היה ראוי לומר כי עם קדוש אתה דמשמע שמפני קדושתך ראוי לקבל לפיכך הוכרחו רז"ל לומר דהכי קאמר מפני שעם קדוש אתה ליי' אלהיך וראוי לקדש עצמך אפי' במותר לך אם אחרי' נהגו בו איסור ראוי לך לקבל זה שהוא דבר האסור לך שהוא איסור נבלה במכ"ש ואין ראוי להקל:

לא תבשל גדי ג' פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה. כדתנן בפרק כל הבשר ר' עקיבא אומר חיה ועוף אינו מן התורה שנ' לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה ופרש"י גדי פרט לעוף שאינו בהמה גדי פרט לחיה שאינ' בהמה דאע"ג דחיה בכלל בהמה אתא קרא יתירא ואפקה גדי ולא בהמה טמאה אבל בהמה טהורה דלאו גדי כגון פרה ורחל אתרבאי מקראי כדקתני בברייתא והא דתנא דבי רבי ישמעאל לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים אחד לאיסור אכילה ואתד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בשול והביאה רש"י בפרשת משפטי' ובפרשת כי תשא מלא תבשל שלשה פעמים הוא דקא דריש לה ואלו רבי עקיבא מגדי שלשה פעמים הוא דקא דריש לה וכן דרשו מאמו שלשה פעמים בחלב אמו ולא בחלב זכר בחלב אמו ולא בחלב שחוט' בחלב אמו ולא בחלב טמאה תדע שכן הוא שהרי לתנא דבי רבי ישמעאל מוקי חד מנייהו לגופיה ואמר חד לאיסור בשול והשנים האחרי' לדרשא חד לאיסור אכילה וחד לאיסור הנאה ואלו רבי' עקיב' דריש שלשתן לדרשא חד למעוטי חיה וחד למעוטי עוף וחד למעוטי בהמה טמאה משום דה"ל למכת' בשלשתן יחד לא תבשל בשר בחלב ומדכתב בשלשתן גדי אינן אלא לדרשא משא"כ לתנא דבי ר' ישמעאל דע"כ לכתוב בחד מנייהו לא תבשל כדי לאסור בשולו ונשארו השנים בלבד לדרשא ומזה הטעם עצמו דרש שמואל אמו אמו שלשה פעמים משום דה"ל למכתב בשלשתן יחד לא תבשל בשר בחלב ומדכת' בשלשתן אמו אינן אלא לדרשא: