גדילים תעשה לך אף מן הכלאים לכך סמכן הכתוב. בפ"ק דיבמות אמרו לא תעשה גרידה מנ"ל דאתי עשה ודחי ליה דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך וא"ר אלעזר סמוכי' מן התורה מניין שנא' סמוכין לעד לעול' עשויים באמת וישר ופרש"י לא תלבש שעטנז וסמו' ליה גדילים תעשה לך דרשינן סמוכין ושרינן כלאים בציצית אלמא אתי עשה ודחי לא תעשה ושנינו בספרי לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך זכור ושמור מחלליה מות יומת וביום השבת שני כבשים ערות אשת אחיך לא תגלה יבמה יבא עליה ויבמה בדבור א' נאמרו מה שאי אפשר לבשר ודם לומר שני דברים בדבור אחד שנאמר אחת דבר אלהים שתים זו שמענו וא"ת בלא סמיכות המקראות הללו תיפוק ליה כלאי' בציצית שרי מדכתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם ותנא דבי ר' ישמעאל סתם בגדי' שבתורה צמר ופשתים הם ואמר רחמנא עביד להו ציצת ורמו ביה תכלת ותכלת עמרא הוא דמדשש כיתנא תכלת עמרא יש לומר דאי לאו האי סמיכותא ה"א כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף פי' עשה ציצית ממין הכנף אם עלית של משי עשה ציצית של משי וכתיב צמר ופשתים גדילי' תעשה לך דמשמע עשה ציצי' מצמר ופשתים הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין הכא נמי ה"א דתנא דבי רבי ישמעאל אע"ג דלית ליה דרבא דהא דתנא דבי ר' ישמעאל עלית של שאר מינין אינה חייבת בציצי' דהא בגד כתיב ובגד סתם צמר ופשתים מכל מקום אית ליה כדוקיא דרבא דדריש הכנף מין כנף לגבי טלית של למר ופשתים וה"ק רחמנא עביד ליה צמר לצמר ופשתים לפשתים וכי עבדת צמר לצמר צבעיה תכלת אבל צמר לפשתים ופשתים לצמר לא קמ"ל דרשא דסמוכין למשרי כלאים בציצית:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 22 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341