קריאה במקור

מזרחי · דברים · פרק 22 · פסוק 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ורבותינו דרשו שוע טווי ונוז. בספרי ובפ"ק דיבמות ופרש"י שוע טווי ונוז מן התורה אינו חייב עד שיהיה הצמר והפשתן מתוקנים יחד היטב שוע לשון חלק שמתרגמינם שעיא נוז ארוג פי' שיהיו הצמר והפשתן יחד מתוקנים במסרק ושיהיו שניהם טווים יחד וארוגים והתוספות הקשו לפירושו א"כ למה לי נוז אפי' שתי תכיפות הוי חבור כדאמרינן יחדיו מיבעי ליה לתוכף שתי תכיפות חבור ותכיפה אחת אינו חבור ועוד הרי אמרו רז"ל נסמכה פרשת כלאים לפ' ציצית כדי להתיר כלאים בציצית ולפי זה היאך ימצא מן התורה כלאים בציצית והלא אין הציצית ארוג בטלית ועוד שהשני חוטים של תכלת צריך שיהיו צמר לבדו בלא פשתן עמו כמו התכלת בכל מקום שאמרו עליו מדשש כתנא תכלת עמרא אבל ר"ת פיר' בספר הישר דנוז הוא משזר כדתנן בפר' אחרון דכלאים ובספרי נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים ופי' נלוז מעוקל כמו חוט משזר ועיקר כלאים מן התורה כשהצמר שוע וטווי ומשזר לבדו ואח"כ תפרן דהיינו שתי תכיפות ולפי זה יתיש' שמצינו כלאים בציצית דבסוף הטלית מקום הנחת הציצת היה רגיל להיות שזור ומה ששנו במסכת כלאים אין חייבים משום כלאים אלא על טווי וארוג שנא' שעטנז אומר ר"ת דאינו מביא דרשא זו אלא להזכיר טווי תדע שלא הזכיר שוע א"כ לא בא לדרוש כל לשון שעטנז וארוג דנקט לאפוקי לבדין וכל אלה הטענות שטענו על רש"י ז"ל כבר כתבתי בפרשת קדושים סברת רש"י ז"ל ושיש לי תשובות מספיקות על כל הטענות שטענו עליו ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341