וידיו לא שטף במים בעוד שלא טבל מטומאתו. ואזב קאי ולא על הנוגע בו לומר שקודם שטבל הרי הוא טמא וטעון כבוס בגדים דא"כ לא ה"ל למכתב אלא וכל אשר יגע בו הזב וכבס בגדיו ורחץ במים כדכתיב בכל הטמאים ומסתמא בקודם שטבל קמיירי ועוד כיון דכתי' וידיו לא שטף במים טמא וטעון כבוס בגדי' מסתמ' למדנו שכאשר יטבול יהיה טהור ולמה חזר וכתב ורחץ במים אלא עכ"ל דקרא דוידיו לא שטף אזב קאי לומר שכל זמן שלא טבל אע"פ שפבק מזיבתו וספר לו ז' נקיים מטמא בכל טומאותיו וכך היא שנויה בתורת כהנים מניין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו תלמוד לומר וידיו לא שטף במים אפילו אחר מאה שנה:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 15 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וזה שהוצי' הכתוב טביל' גופו של זב בלשון שטיפת ידים ללמדך שאין בית הסתרי' טעון ביאת מים אלא האבר הגלוי כמו הידי'. כדתניא בתורת כהנים וידיו לא שטף במים מה מ"ל לפי שנאמר ורחץ בשרו במים יכול אף בית הסתרים ת"ל וידיו מה ידיו בנראה אף כל בשרו בנראה פירוש מה תלמוד בא ללמד אם לטהר כל גופו בשטיפת ידיו בלבד הא בשטיפת ידיו בלבד אינו נטהר עד שיטבול כל גופו כדכתיב ורחץ את כל בשרו במים וטהר אלא להכי נכתב ידיו לדמות כל גופו לידיו מה ידיו כו' פרט לבית הסתרי' כגון תוך פיו ופי האשה שלמט' ותוך הקמטים דלא בעי ביאת מים דאע"ג דלא על בהו מיא לא חיישינן וטהור והא דאמרינן מעש' וטבלה שפחתו של רבי ונמצא לה עצם בין שיני' והצריכה רבי טבילה שנייה התם משום חציצה היא וכדרבי זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבתו דבית הסתרים דלא בעו ביאת מים אינו אלא כשראויין לביאת מים דלית בהו דבר החוצץ אבל כשיש בהן דבר חוצץ לא דנהי דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לביאת מים בעינן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341