צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם ואל פרעה מלך מצרים צוה עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם. ש"ר דאל"כ בשלמא אל פרעה היינו דכתיב להוציא את בני ישראל אלא אל בני ישראל למה והשת' דרשינן אל בני ישראל להנהיג' בנחת צריך לדרוש נמי ואל פרעה לחלוק לו כבוד בדבריה' ולפי זה צריך להוסיף וי"ו במלת להוציא גם יתכן שיהיה פירושו להנהיג את ישראל בנחת ולחלוק כבוד לפרעה בדברם לו להוציא שאע"פ שיכעס עליהם צריך שיסבלוהו:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 6 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופשוטו צוה על דבר ישראל ועל שליחותו אל פרעה. והשתא מלת להוציא קאי אתרוייהו אלא שהוא מתחלף בטעם דלגבי ישראל הוא מתפרש שיודעים שהוא עתיד להוציא' ממצרי' כדכתיב לכן אמור לבני ישראל אני יי' והוצאתי ולגבי פרעה שיתרה בו להוציאם א' ליסרו ועל ידי הייסורין להוציא':
ודבר הצווי מהו מפורש בפרש' שנייה לאחר סדר היחס. פי' ודבר הצווי של פרעה לבדו כי בפרש' שנייה לא נתפרש רק דבר צווי של פרעה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341