מזרחי · במדבר · פרק 5 · פסוק 12

איש איש כי תשטה אשתו מה כתיב למעלה מן העניין ואיש את קדשיו לו יהיו אם אתה מעכב מתנות כהנים חייך שתצטרך לבוא אצלו להביא לו את הסוטה. אע"פ שרש"י ז"ל אינו מביא מהסמוכין שדרשו רז"ל אלא אותן שנכתבו שלא במקומן מפני שהם קרובי' לפשוטו של מקרא שבודאי לא נכתבו שלא במקומן אלא לדרשא וזה אינו מהם מ"מ מאחר שאין שום דמיון בין דיני אישות לדיני תרומה וקדשים גם זה קרוב לפשוטו של מקרא הוא שבודאי לא נכתבו זו אצל זו אלא לדרשא:

כי תשטה תט מדרכי הצניעו' ותחשד בעיניו כמו שטה מעליו. ויהיו שטה ונטה שני שרשים מענין אחד ולא אמר תט מדרך בעלה או מדרך התורה אלא מדרכי הצניעות מפני שיחוייב מנטיית דרך בעלה או מדרך התורה שכבר נטמאה ושוב לא יתכן לומר ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה שמורה שהדבר מסופק לבעלה אם נטמאה או לא נטמאה לפיכך פירוש תט מדרכי הצניעות לדרכי הפריצות שבזה עדיין הדבר מסופק אם נטמאה או לא נטמאה והאריך בלשונו לומר ותחשד בעיניו כדי להודיע הטעם למה האריך הכתוב לומר כי תשטה והיה די לומר איש כי תמעול אשתו מעל וגו' ואמר כי תשטה להודיע ששטייתה מדרכי הצניעות היא גרמה פה שתחשד בעיניו:

ומהו המעל ושכב איש אותה. כאילו אמר ומעלה בו מעל ששכב איש אותה ואין זה לומר ששכב איש אותה לפי האמת אלא שנעלם מעיני אישה שאם כן יחוייב מזה שאם לא היה האמת ששכב איש אותה אלא שבעלה חשד אותה לא ינהוג בה כל האמור בפרשה אלא הכי קאמר כשתשטה אשתו מדרכי הצניעות ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו ואחר כך נסתרה כשיעור טומאה בין מעלה בו מעל ושכב איש אותה שכבת זרע ונטמאה בין לא שכב איש אותה והיא לא נטמאה אלא שקנא את אשתו על לא חמס בכפה והביא האיש את אשתו אל הכהן וסדר המקראות כן הוא איש איש כי תשטה אשתו ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו ונסתרה כשיעור טומאה בין מעלה בו מעל ושכ' איש אותה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה בין לא שכב איש אותה והיא לא נטמאה והביא האיש את אשתו וגו':