וירשתה וישבתה בה מגיד שלא נתחייבו בבכורי' עד שכבשו וחלקו. בפ"ק דקדושין וא"ת למה לי קרא תיפוק לי ממלך דכתי' ביה כי תבא אל הארץ וגו' וירשת' וישב' בה ואמרת אשימ' עלי מלך ותנא דבי רבי ישמעאל הואיל ונאמרו ביאות בתור' סתם ופרט לך הכתו' באח' מהן לאח' ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה כבר תרצו בגמרא דאי כתב רחמנא מלך ולא כתב בכורים ה"א בכורים דקא מתהני בהו לאלתר פי' ינהגו בם מיד קודם כבוש וחלוק ואי כתב מלך ה"א מלך דדרכו לכבוש ישימו עליה' לאלתר שיצא לפניהם לפיכך הוצרכו שניה' וילפו מנייהו כל שאר ביאות שבתורה ואע"פ שהם שני כתובים הבאי' כאח' מכיון דמצרך צריכי ומחלה דכתיב בה ביאה וכ"ע מודו דנתחייבו בה מיד דשאני תלה ששנה בה הכתו' וכתב בבואכם ולא כי תבאו ותניא משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שנ' בהן כי תבאו וכאן נאמר בבואכם לומר שנתחייבו בה מיד:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 26 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341