מזרחי · דברים · פרק 26 · פסוק 2

מראשית ולא כל ראשית אין כל הפירות חייבין בבכורים אלא ז' המינין בלבד נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה וגו' מה להלן משבעת המינין אף כאן כו'. ויש נוסחאות שכתוב בהן שאין כל הפירות בשי"ן דמשמע שזהו היוצא מראשית ולא כל ראשית וא"כ יהיה פי' שאין ראשית של כל מין ומין ממיני הפירות חייבין בבכורים אלא מקצתן בלבד ומפני שלא נודעו אי זה ראשיות חייבין ואי זה ראשיות פטורין באה הג"ש דארץ ארץ להודיע שהראשיות שהן חייבין הן הז' מינין בלבד ושאר הראשיות פטורין וקשה דא"כ למה לי קרא דמראשית ולא כל ראשית תיפוק לי מג"ש דארץ ארץ שאין כל הפירות חייבין בבכורים אלא ז' המינים בלבד ועוד מ"ש הכא דדרשי מראשית ולא כל ראשית למעט שלא יהו כל הראשיות של כל האילנות חיבין בבכורים אלא מקצתן בלבד ומ"ש גבי תלה דדרשי מראשית ולא כל ראשית למעט שלא יעשה כל עיסתו תלה הכא נמי נימא למעט שלא יעשה כל הראשית בכורים אבל אם תהיה הנוסחא אין כל הפירות ויהיה פירוש מראשית ולא כל ראשית שאין כל הראשית בכורים אלא מקצתו בלבד דומיא דמראשית עריסותיכם שדרשו בו מראשית ולא כל ראשית מכאן אמרו העושה כל עיסתו תלה וכל גרנו תרומ' אין בדבריו כלום וכמו ששנו בספרי מראשית אפי' אשכול א' ואפילו גרגיר אחד ומה שאמר אחר זה אין כל הפירות חייבין בבכורים הוא עניין אח' לעצמו שבא להודיע שאין כל מיני הפירות חייבים בבכורים אלא ז' המינים בלבד ומפיק לה מג"ש דארץ ארץ תו לא קשיא ולא מידי אך קשה שבספרי שנו בהדיא יכול כל פירות האילן יהו חייבין בבכורים ת"ל מראשית ולא כל ראשית ועדיין איני יודע אי זה מהן פטורין ואי זה מהן חייבין הריני דן נאמר הכא בכורי צבור והכא בכורי יחיד מה בכורי צבור מז' המינים אף בכורי יחיד מז' המינים ומשמע שהנוסחא שכתוב בה שאין כל הפירות בשי"ן היא הנוסחא האמתית וקשו כל הני קושיתא דלעיל ושמא יש לומר דהכי פירוש יכול כל פירות של ראשית האילן האחד יהו חייבין בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית שפירושו מקצת פירותיו של ראשית ולא כל פירותיו אחר כך התחיל עניין אתר ואמר ועדיין לא למדנו מכאן אלא שלא יהו כל פירותיו של ראשית בכורים אבל לא ידענו מזה אם נוהגי' הבכורים בכל מיני האילנות או בקצתן לבד ואם נוהגין בקצתן אי זה מהן חייבין ואי זה מהן פטורי' אלא שקצר בלשונו ולא אמר אלא אי זה מהן חייבין ואי זה מהן פטורין ומינה שאין הבכורי' נוהגי' בכל מיני האילנו' אלא בקצתן אבל מדברי הרמב"ם ז"ל שכת' בפי' המשנה בפ"ק דמסכת בכורי' גבי אין מביאין בכורים חוץ מז' המינים אמר הש"י בבכורים ולקחת מראשית כל פרי האדמה ואמרו חכמים מראשית ולא כל ראשית אין אתה מביא אלא מז' המינים האמורי' בשבח הארץ והם המנויים בפסוק ארץ חטה ושעורה משמע שמראשית ולא כל ראשית הוציאו שאין כל הפירות חייבין בבכורי' כו' וזה מסכים עם הנוסחא שכתוב בה שאין כל הפירות בשי"ן ושפי' מה ששנו בספרי יכול כל פירות האילן יהו חייבין בבכורים ת"ל מראשית ולא כל ראשית הוא יכול כל פירות האילנות יהו חייבין בבכורים ת"ל מראשית ולא כל ראשית אם כן הקושיות הראשונות עדיין במקומן עומדת וראיתי לקצת מפרשים שכתבו בשם ר"ת מאורליינ"ש דאי לאו קרא דמראשית ולא כל ראשית ה"א שצריך להביא בכורים מכל שבעת המינין קמ"ל מראשית ולא כל ראשית לומר שאינו צריך להביא אלא ממין אחד מהם בלבד אי זהו מהם אשר יבוכר תחלה ואני לא מצאתיו ואיני מאמין שיצא זה מפיו שהרי כל השבע' מינין תייבין בבכורים וצריך כל מין כלי בפני עצמו ואם הביאן בכלי אחד צריך שנא לערבם אלא שיניח שעורים מלמטה וחטין מלמעלה וזתים על גביהן ותמרים על גביהן ורימונים על גביהן ותאנים למעלה מן הכל ויהיה דבר אחד מפסיק בין כל מין ומין ומקיף התאנים באשכלות ענבים מבחוץ כדתניא בתוספתא דמסכת בכורים:

זית שמן זית אגורי ששמנו אגור בתוכו. לא זית שעושה שמן כי כל זית עושה שמן הוא:

ודבש הוא דבש תמרים. לא דבש דבורים שכל המקרא של ארץ חטה ושעורה וגו' בשבח פירות ארץ ישראל קמיירי ודבש דבורים לאו מפירות הארץ הוא ומשני שלמד מהג"ש דארץ ארץ שהפירות החייבין בבכורים הם שבעה ומקרא דזית שמן שפירושו זית ושמן דאל"כ יהיה פירושו זית עושה שמן וזה לא יתכן שכל זית עושה שמן הוא ויהיו הפירות ח' הוכרח לפרש שפירוש זית שמן הוא זית שבתוכו שמן ונקרא זית אגורי מפני ששמנו אגור בתוכו והפירות הן שבעה לא ח' ולכן פירש אותו כאן אף על פי שאין כאן מקומו גם באר הדבש שהוא דבש תמרים והן שבעה ולא דבש דבורים והן ששה אף על פי שאין כאן מקומו לזאת הסבה בעינה:

מראשית אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה כורך עליה גמי לסימן ואומר הרי זה בכורי'. וכן שנינו בפרק שלישי דמסכת בכורים פירו' אע"פ שכשהן באילנותיהן מחוברין עדיין הן פגין ולא נתבשלו כל צרכן ואין שם פרי עליהם אם קרא להם שם אינו צריך לקרא עליהם שם אחר שנתלשו ואם לא הפרישן במחובר ולא קרא להם שם ותלשם הרי זה מפרישים אחר שנתלשו וקורא להן שם וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ' המשנה שבשעת ההבאה בלבד יצטרך שיהיה פרי אבל בשעת ההפרשה אפי' הן פגין כלומר שאינן מבושלין ולפיכך אמרו שאם קרא להם שם והן פגין באילנותיהן אינו צריך לקרות להן שם אחר לקיטתן וגמר בשולם ומלת ראשית הוא דדייק לה ראשי' הפרי אף על פי שאינו פרי ומתחלה פירש המ"ם של מראשית מקצתו ולא כלו ואחר כך פירש מלת ראשית ראשית הפרי אף על פי שאינו פרי שלם כל צרכו: