מזרחי · שמות · פרק 12 · פסוק 29

אף של אומה אחרת והוא במצרים. במכילתא דאל"כ בל בכור ארץ מצרים מיבעי ליה וליכא למימר הא דכתיב בארץ מצרים כדי למעט בכורי מצרים שבשאר מקומות דהא כתיב קרא אחרינא למכה מצרים בבכוריהם ודרשו מינה במכילתא אפילו בכורי מצרים שבשאר מקומות וכבר הכירו רש"י למעלה גבי והכתי כל בכור בארץ מצרים:

מבכור פרעה אף פרעה בכור היה. ובמכילתא בא הכתוב ללמדך על פרעה שהיה בכור והוא נשתייר מכל הבכורות ועליו הוא אומר וכולם בעבור זאת העמדתיך ולא נתפרש שם מניין להם זה דילמא מבכור פרעה דומיא דעד בכור השפחה הוא אבל מצאתי בבריתא אחרת בשמות רבה דקתני מבכור פרעה שומע אני זה בנו כשהוא אומר היושב על כסאו כבר בנו אמור מת"ל מבכור פרעה מלמד שפרעה הרשע בכור היה ולא נגע בו הפורענות וכל כך למה כדי לפתות לבן של מצרי' שיהו אומרים קשה יראתו של פרעה ועליו הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם ונ"ל שכך פירושו כשהוא אומר היושב על כסאו שפירושו הראוי לישב על כסאו הרי בנו אמור דאס"ד יושב ממש קאמר והוא פרעה מת"ל היושב על כסאו כל מלך יושב על כסאו וכן משמת גם כן ממה שאמר וברכת' גם אותי שפירושו שתתפללו בעדי שלא אמות מזו המיתה שמע מינה שהי' בכור:

ועליו הוא אומר בעבור הראותך את כחי בים סוף. אמר וכליו הוא אומר דמשמע על מכת בכורות לבדה שנוצל ממנה שאז יחוייב שיפור' בעבור הראותך את כחי על ים סוף לבדם אע"ג דקרא דאולם בעבור זאת העמדתיך קאי אף על מכת הדבר בדכתיב לעיל מיניה כי אתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ואולם בעבור זאת העמדתיך שאז יחוייב שיפורש קרא דבעבו' הראותך את כחי על כל המכות הנשארות אחר הדבר שהם השחין והברד והארבה והחשך ומכת בכורות וטביעת ים סוף ולא על ים סוף לבדה מפני שבעת הזאת כבר עברו מכות השחין והברד והארבה והחושך ולא נשאר רק מכת בכורות לבדה כל כן אמר ועליו הוא אומר בעבור הראותך את כחי בים סוף לבדה מפני שאין אחר מכת בכורות רק טביע' ים סוף לבדה ועליה ראוי שיפורש בעבו' הראותך את כחי: