מזרחי · שמות · פרק 12 · פסוק 25

תלה הכ' עבודה זו בביאת' לארץ ולא נתחייבו במדבר אלא פסח א' שעשו בשנה השנית על פי הדיבור. במכילתא ומה שאמר בספרי ויעשו את הפסח בראשון בי"ד כו' בגנות ישראל הכ"מ שלא עשו אלא פסח זה בלבד ומייתי לה רש"י בפ' בהעלותך צ"ל שהברייתות הללו חלוקות בהכרח דאל"כ מה גנות הוא זו והלא לא נתחייב במצוה זו אלא מביאתן לארץ ואילך ופסח שעשו ישר' במדבר לא נעשה אלא ע"פ הדיבור אלא עכ"ל שהבריתא של ספרי סוברת שיתחייבו במצוה זו אפי' במדבר וקרא דוהיה כי תבאו אל הארץ מפרש לה אליבא דתנא דבי ר"י דאמר דכתב רחמנא גבי תפילין ל"ל לומר לך עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ ה"נ עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ ומה שלא עשו פסח במדבר אלא בשנה ב' בלבד אינו אלא לפי שהיו רובן ערלים מפני שלא נשבה להם רוח צפונית כל מ' שנה שהיו במדבר לפי שהיו נזופים בעון המרגלים כדאיתא ביבמות ובחגיגה וכתיב כל ערל לא יאכל בו והיינו גנותן ומ"מ אינן חוטאין במה שלא עשו אותו דהא ערל אסור באכילת הפסח והבריתא של מכילתא סוברת כאידך תנא דתני דבי ר"י הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכ' בא' מהם לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה ומה שהקריבו פסח במדבר בשנה השנית ופסח בגלגל בימי יהושע קודם שנכבשה ונחלקה הארן לא עשו אלא ע"פ הדיבור ולפיכך הותר להם לאכול הפסח אע"פ שבניהם שנולדו להם משיצאו ממצרים ערלי' היו ומלת זכריו מעכבתו מלאכול הפסח כמו ששנינו במכילת' ומייתי לה ביבמות. א"נ י"ל שהבריתא של ספרי אינה חולקת עם הבריתא של מכילתא ששתיהם סבורות שלא נתחייבו במדבר אלא אותו פסח שנעשה בשנה השנית ואותו שנעשה בגלגל בימי יהושע בלבד על פי הדבור דס"ל כי האי תנא דאמר שכ"מ שנ' ביאה אינו אלא אחר ירושה וישיב' ודקשיא לך א"כ כיון שמן הדין לא היה להם לעשותו מה גנות היה להם י"ל דהיינו גנותה שנשתהו ליכנס לארץ עד מ' שנה מפני עון המרגלים ולפיכך לא נצטוו ואם היה זוכים ליכנס לארץ מיד היו מצווים מיד זהו שטת התוס' בפ"ק דקדושין: