מזרחי · ויקרא · פרק 15 · פסוק 23

ואם על המשכב הוא השוכב או היושב על משכ' או על מושב' אפי' לא נגע בו אף הוא בדת טומאה האמורה במקרא העליון שטעון כבוס בגדים על הכלי לרבות את המרכב בנגעו בו אינו מדב' אלא על המרכב שנתרב' מעל הכלי בנגעו בו יטמא ואינו טעון כבוס בגדים שהמרכב אין מגעו מטמא אדם לטמא בגדים אבל משאו מטמא אדם לטמא בגדים. בת"כ והכי פירושא דהאי קרא דואם על המשכב הוא אדלעיל מיניה קאי דכתיב וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ואחר כך אמר ואם על המשכב הוא ופירושו וכן אם ישב או רכב או שכב או נשען או עמד על משכבה או על מושבה או על מרכבה אף על פי שמפסיקין בין הטהור השוכב או היושב או הרוכב או העומד או הנשען ובין המשכב או המושב או המרכב כמה מושבות ומרכבות ומצעות ואפי' אבן גדולה עליהם דלאו בת קבולי טומאה היא הרי הוא טמא בטומאה האמורה לעיל דכתיב בה וכבס בגדיו ואחר כך התחיל הכתוב ענין אחר אמר שבנגעו בו יטמא עד הערב ואין זה טעון כבוס בגדים ועכ"ל דהאי בנגעו בו לאו אמשכ' ומושב ומרכב דלעיל קאי ויהיה פירוש בו בכל א' מהם דהא הנוגע במשכב או במושב טעון כבוס בגדים כדכתיב וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו אלא אמרכב לחודיה קאי ופירוש בנגעו בו בו לבדו דאף על גב דהיושב בו או הרוכב עליו טעון כבוס בגדים כמו היושב או השוכב על המשכב או על המושב מ"מ הנוגע בו אינו כנוגע במשכב או במושב שהנוגע בם טעון כבוס בגדים והנוגע במרכב אינו טעון כבוס בגדים מה שאין כן במשא שהנושא המרכב טעון כבוס בגדים כמו הנושא המשכב או המושב וזהו שאמרו מרכב חלוק מגעו ממשאו ואין משכב ומושב חלוק מגען ממשאן: