כי תהיה זבה יכול מאחד מכל איברי' ת"ל והיא גלת' את מקור דמיה אינו טמא אלא הדם הבא מן המקור. בת"כ פירש יכול באחד מכל אבריה שאף הדם הזב מפיה או מחוטמה יהא טמא ת"ל את מקור דמיה את דמיה לא נאמר אלא את מקור דמיה לומר לך שאינו טמא אלא הדם הבא מן המקור וכן שנינו בפרק כל היד משל משלו חכמים באשה החדר והעליה והפרוזדור דם החדר טמא נמצא בפרוזדור ספקו טמא שחזקתו מן המקור ופירש רש"י דם החדר טמא והיינו מקור ספקו טמא מספק טמא טומאה ודאית שחזקתו מן המקור במקור מחזקינן ליה ולא אמרינן מעלייה אתי ודמי העלייה טהורין דמפרוזדור לא אתי דם אלא מדמי חדר ודמי העלייה פעמים שהם נכנסים לפרוזדור:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 15 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תהיה בנדתה אפי' לא ראתה אלא ראיה ראשונה. כדתניא בתורת כהנים יכול עד שתהא רואה דם כל שבעה ת"ל תהיה אע"פ שאינה רואה דתהיה יתירא הוא למדרש מינה שאע"פ שאינה רואה כל שבעה הויא טמאה נדה וה"ק ואשה כשתראה דם אפילו פעם אחת שבעת ימים תשהה בטומאת נדתה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341