מזרחי · ויקרא · פרק 25 · פסוק 28

די השי' לו מכאן שאינו גואל לחצאין בת"כ. ומייתי לה בערכין בפרק המוכר שדהו דמדה"ל למכת' ואם לא מצאה ידו השיב לו וכתב די השיב לו למדנו שאם מצאה ידו כדי גאולת כל השדה הוא גואל ואם לא מצאה ידו כדי לגאול את כלה אלא חציה אינו גואל לחצאין וכן שנו בת"כ גבי ומצא כדי גאולתו שלא יגאל לחצאין מדכתיב כדי דמשמע כדי כל גאולתו ולא כדי חצי גאולתו שהרי גבי עבד עברי הנמכ' לכותי דכתיב ביה גאולתו ולא כתיב ביה כדי בעי תלמודא אי גמר גאולתו גאולתו משד' אחוזה מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין ופרש"י משום דבשדה אחוזתו כתוב בה כדי גאולתו דמשמע ולא לחצאין ואלו הכא בעבד עברי הנמכר לכותי כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי:

עד שנת היובל שלא יכנס לתוך אותה שנה כלום שהיובל משמט בתחלתו. בת"כ פי' עד שנת היובל ולא עד בכלל שלא יכנס ללוקח משנת היובל כלום אלא עד שלא יכנס יובל תצא השדה מרשות לוקח לרשות מוכר מכאן שהיובל משמע בתחלתו ואף על פי שכתוב ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם כבר תרצו בערכין בפרק המקדיש שדהו הא מני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא הוא דאמר מר"ה חייל יובל כדכתיב וקדשת' את שנת החמשים שנה ותניא בתורת כהנים לפי שנ' בעשור לחדש שיכול אין השנה מתקדשת אלא בעשור לחדש כשהוא אומר וקדשתם את שנת החמשים שנה מלמד שהיא מתקדש' מר"ה וכן פרש"י ז"ל וקדשת' בכניסת' מקדשין אותה בב"ד ומה שאמר שהיובל משמט בתחלתו דמשמע אבל שמטה אינה משמטת אלא בסופה וכן שנינו בהדיא בת"כ נמצאת אומר שדות וכספים משמיטין ביובל אלא שהיובל משמט מתחלתו ושביעית משמטת בסופה בשמטת כספים קמיירי דשמטת כספים אינה משמטת אלא בסופה אבל שמטת קרקעות אף בשביעית אף בתחלתה היא כדכתיב שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ובשנה השביעית שבת שבתון וה"ק שיבת השדות לבעלים והשמעת כספים ביובל הם בתחלתו והא דקתני ובשביעית בסופה אהשמטת כספים קאי ושיבת שדות משום יובל נקט לה דהא בשביעית שיבת שדות ליכא ובפרק המקדיש שדהו מייתי לה ופריך בשלמא שביעית בסופה דכתיב מקץ שבע שנים תעשה שמעה דההוא קרא בהשמט' כספים קמיירי כדכתיב בתריה וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אלא יובל בתחלתו י"ה הוא הא מני רבי ישמעאל היא כו':