מזרחי · במדבר · פרק 18 · פסוק 10

בקדש הקדשים תאכלנו וגו' למד על קדשי הקדשים שאינן נאכלין אלא בעזר' ולזכרי כהונה. הרמב"ן ז"ל טען ואמ' ולא הבינותי זה כי קדש הקדשים אינו מקום אכילת הקרבנות כי הכתוב אומר בהם במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד וקדש הקדשים הוא במקו' הארון לפנים מן הפרכת כמו שכתוב והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים ואין שם אכילה ושתייה שאין נכנס שם אלא כהן גדול ביום הכפורים. ואני שמעתי ולא אבין כי זאת הטענה אינה נופלת על רש"י ז"ל אלא על התור' שכתבה בקדש הקדשים תאכלנו ואין בקדש הקדשים אכילה ושתייה ואדרבה רש"י תקן הקושיא הזאת ואמר שאין נאכלים אלא בעזרה דהיינו כת"ק דרבי יהוד' ב"ב כדתניא בספרי בקדש הקדשים תאכלנו כרת הכתוב ברית עם אהרן על קדשי הקדשים שלא יהו נאכלים אלא במקום קדוש ומקום קדוש הוא העזרה כדכתיב במקום קדוש תאכל ופירש אחריו בחצר אהל מועד ועל כרחינו לומר דסבירא ליה דפירוש בקדש הקדשים תאכלנו הוא כדרך קדש הקדשים שפירושו כדרך אכילות קדש הקדשים שהוא במקום קדוש שהוא העזרה כמו שפירש הוא עצמו ובא רבי יהודה בן בתירא וחלק על דברי ת"ק ואמר שאין פירוש בקדש הקדשים תאכלנו אלא כמשמעו במקום שהוא קדש הקדשים דהיינו בהיכל שהוא לפני' מן העזרה ונקרא קדש קדשים בערך אל העזרה שנקרא קדוש ואימתי בזמן שהקיפו העובדי כוכבים את העזרה אבל בשאר זמנים אינם נאכלין אלא בעזרה כדכתיב בחטאת שהוא קדש קדשים במקום קדוש תאכלו וכתיב בתריה בחצר אהל מועד וכתיב באשם במקום קדוש יאכל וחזר וכתב קדש קדשים הוא לומר שלא זו בלבד אלא כל שהוא קדש קדשים אינו נאכל אלא בעזרה וא"ת לת"ק דרבי יהודה בן בתירא למה חזר וכתבו כאן והרי כבר נאמר בפרשה צו כדלעיל י"ל שחזר וכתבו כאן כדי שיכרות ברית עם אהרן על זה כדכתיב בסוף הפרשה לחק עולם ברית מלח עולם היא וזהו מה שכיון ת"ק בלשונו לומר כרת הכתוב ברית עם אהרן כו' ולא אמר למד שלא יהיו קדשי קדשים נאכלין אלא בעזרה כמנהג רז"ל בכל מקום אבל רש"י ז"ל שכתב למד על קדש הקדשים שאינם נאכלין אלא בעזרה צריך לומר שהוא סובר שחזר ונכתב כאן לעכובא כאילו אמר בקדש הקדשים תאכלנו ולא חוץ ממנו דאי מהתם הוה אמינא למצוה ולא לעכובא וזהו הנראה מלשונם שאמרו שאינם נאכלין אלא בעזרה ולא אמרו שהם נאכלין בעזרה כלשון הכתוב בתורה ואלה הטעמים עצמם צריך לומר גם במה שחזר וכתוב פה כל זכר יאכל אותו שהרי כבר נאמר זה בפרשת צו: