בהמה שמזונותיה עליך לא כל שכן. אף על גב דלכאורה משמע דאדרבה היא הנותנת דדוקא חיה שאין מזונותיה עליך ואין לה מזונות אלא מן השדה דומה בזה לעניים ואביונים שאין להם מזונות התיר לה הכתוב אבל בהמה שמזונותיה עליך ודומה בזה לעשירים אימא לא ת"ל ולבהמתך להתיר אף לבהמה מכל מקום מאחר שלא גזרה התירה המצוה הזאת אלא לחמלת בני אדם שאין להם שדות וכרמים שיהיו שמחים בשנת השמטה כמו שהעשירים שמחים בשאר השנים ראוי להתיר גם לבהמה מאחר שמזונותיה על בעליה והחמלה שלה של בעליה היא אבל חיה שאין מזונותיה מוטלת על בני אדם והחמלה שלה אינה חמלה של בני אדם לא היה ראוי להתיר לה ומאחר שהתיר לה כל שכן בהמה שאם לא יתיר לה יהיו הבעלים מאכילין אותה משלהם:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 25 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית. פירוש אף המאכל שאספת לבהמתך מפירות שביעית אתה חייב לבערם מן הבית מיד כשכלה לחיה מן השדה ואע"פ שהעניים אוכלין אף לאחר הביעור בהמה כיון שמזונותיה על הבעלים הרי היא כמו הבעלים שחייבין לבער לאחר הביעור והכלוי הזה שאמרו כלה לבהמתך מן הבית הוא שיוציא הפירות מביתו להפקירן והוא ביעור שביעית שהזכירו חכמים בכל מקום לא שיהו הפירות אחר זמן הביעור אסורין בהנאה או באכילה ויהיה מחוייב לאבדם שלא מנו חכמים במשנה פירות שביעית לא מן הנשרפין ולא מן הנקברין זהו לפי מה שכתב הרמב"ן ז"ל אבל מצאתי לרש"י ז"ל שכתב במסכת פסחים וזהו ביעורן שמפקירן במקום דריסת רגלי אדם ובהמה ואולי חשב הרב שצריך שיהא מפקירן גם לחיה ולבהמה לקיים בהם ואכלו אביוני עמך ולבהמתך ולחיה וגו' אבל הרמב"ם והרבה מן החכמים סבורי' שהביעור אוסר לגמרי וטעונין שרפה או מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341