מחטאתו אשר חטא לרבות את המזיד כשוגג. בת"כ ומייתי לה בפ"ד מחוסרי כפרה ופרש"י לעשות מזיד כשוגג שיביא קרבן על המזיד דהאי קרא יתירא הוא דהא לעיל מיניה כתיב על חטאתו אשר חטא ונסלח לו למה חזר וכתב עוד מחטאתו אשר חטא לומר לך שאף המזיד מביא קרבן כמו השוגג ויש לתמוה שבפ' ד' מחוסרי כפרה פריך תלמודא והא קרא כי כתיב במזיד כתיב דלעיל מיניה כתי' בקורת תהיה והיינו מלקות ואין מלקות אלא במזיד אלמא במזיד עסקינן ועליה קאמר והבי' את אשמו ומשני אלא אימא לעשות שוגג כמזיד פירוש שהוא שוגג והיא מזידה דהא תניא בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן והאשה אינה לוקה אלא כשהיא מזידה דאין מלקות אלא במזיד מהו דתימא דוקא כשהיא שוגגת והוא מזיד דמיירי ביה קרא הוא מביא קרבן אבל כשהוא שוגג והיא מזידה אף על פי שהיא לוקה הוא אינו מביא קרבן קמ"ל יתורא דמחטאתו אשר חטא לעשות שוגג כמזיד וא"כ רש"י ז"ל היאך תפס הגירסא הראשונה הדחוייה:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 19 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341