תפדה בשה נותן שה לכהן והוא חולין בידו ופטר חמור הותר בעבודה לבעלים. אעפ"י שקדשים שנפל בהם מום ונפדו אינם מותרים בגיזה ועבודה והרי הן באיסורן וגם אותן שנתנו בפדיונן אינם מותרים בגיזה ועבודה כיון שנכנסו במקומן:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 34 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ללמד על הענקו של עבד עברי שהוא חמש סלעים. מג"ש דריקם ריקם דכתיב הכא ובהענקה מה פדיון הבן ה' סלעים אף הענקה דעבד עברי ה' סלעים ומדהוה ליה למכתב ריקם דהענקה לבסוף וכתביה ברישא לומר לך שדי ריקם אצאן רקים אגורן ריקם איקב לחייב חמש סלעים מכל מין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341