מזרחי · בראשית · פרק 18 · פסוק 21

דבר אחר ארדה נא לסוף מעשיהם. שדרך לשון חכמים לומר בדברי' העמוקים לא ירדתי לסוף דעתו ומהכא משמע דהא דקאמר הכא לימד על הדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה וכן הא דכתב בפרשת הפלגה בא ללמד לדייני' שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו לאו מואראה דהכא ומלראות דהתם הוא דמפיק לה אלא מלשון ירידה כאדם שיורד מכסאו ללכת לראות ולחקור בדבר דאם לא כן מאי ד"א ארדה נא לסוף מעשיה' קאי בראיה וקאמר ד"א בירידה ועוד שלא היה לו לפרש למד על הדיינים כו' אלא על מלת ואראה לא על מלת ארדה נא לכן היותר נכון אצלי הוא שהירידה מתפרשת לפי הראיה שאם הראיה חושיית גם הירידה חושיית ואם הראיה שכלית גם הירידה שכלית ולכן ממה שפירש הראיה חושיית למדנו שגם הירידה חושיית וממה שפירש הירידה שכלית ידענו שגם הראיה שכלית כמו ולבי ראה ומה שפירש שהירידה היא שכלית ופי' לרדת לסוף מעשיהם ולא פירש שהראיה היא השכלי' כמו ולבי ראה הוא מפני שהראיה השכלית יש לה חברים רבים במקרא אבל הירידה השכלית לא נמצאו לה חברי' במקרא בשום מקום רק בלשון חכמים ז"ל ולכן הוצרך לומר שאף הירידה משמש לירידה שכלית:

הכצעקתה של מדינה. הכוללת סדום ועמורה הנזכרות דאם לא כן הכצעקתם מיבעי ליה דומיא דוחטאתם כי כבדה מאד:

עשו וכן עומדין במרדן. דאל"כ מאי אם עשו ולא עשו דמשמע שהדבר צריך חקירה הרי כבר כתיב וחטאתם כי כבדה מאד דמשמע שכבר עשו אלא על כרחינו לומר אם עומדין במרדן או אינם עומדין במרדן הוא דקאמר:

כלה אני עושה בהם. כי מלת כלה שם וצריך לחבר עמה פועל להורות על עשייתה גם כנוי להורות על המקבל אותה ולפיכך הוסיף אני עושה להורות על עשייתם גם מלת בהם להורות על המקבל: