מזרחי · דברים · פרק 1 · פסוק 2

ובעשרים ותשעה בסיון שולחו המרגלים מקדש ברנע. כדתניא בפ"ד דתעניות וצ"ל שאע"פ שכתוב במרים תסגר שבעת ימים ואחר תאסף וכתיב והעם לא נסע עד האסף מרים ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן וכתיב וישלח אותם משה ממדבר פארן דמשמעו שנשלמו כל שבעת ימים דמרים בחצרות ואחר כך נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן שמשם שולחו המרגלים שזהו ל' בסיון עם השלשים יום שישבו באכילת הבשר והג' ימים שהלכו מ"מ אינם כי אם כ"ט בסיון כשנפרש שביום כ"ט עצמו שהוא שביעי של מרים נסעו בפארן ושולחו המרגלים ופירוש תסגר שבעת ימים לאו דוקא אלא מקצת היום ככלו:

צא מהם שלשים יום שעשו בקברות התאוה. לאו דוקא שלשים אלא כ"ט דהא בהדיא פרש"י בפ"ב דתעניות וחדש של כ"ט יום שאכלו את הבשר והכי משמע נמי על פי החשבון דאל"כ הא דגרסינן בפ"ב דתעניות בע"ב נגזרה על אבותינו שלא יכנסו לארץ מנ"ל דכתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן וכתיב ויסעו מהר ה' דרך ג' ימים וא"ר חמא בר חנינא שבאותו היום סרו מאחרי ה' וכתיב והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו וכתיב עד חדש ימים דהוו להו עשרין ותרתין בסיון עשרין ותלתא מיבעי ליה שהרי כשתוציא י"ט ימים מחדש אייר קודם עליית הענן פשו להו עשרה ועשרין ותרתין מסיין הוו להו שלשים ושנים יום וכשתוציא מהם ל' יום שעשו בקברות התאוה פשו להו שני ימים והיאך כתב צא מהן שלשים יום נמצא בג' ימים הלכו כל אותו הדרך אלא עכ"ל לאו דוקא שלשים אלא כ"ט ולפי זה לא נצטרך לפרש שיום כ"ט עצמו שהוא ז' של מרים נסעו בפארן ופי' תסגר שבעת ימים לאו דוקא כדלעיל:

ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר מ' שנה. אין זה פי' של ויהי בארבעים שנה כי יש אומרים שהביא החכם ר' אברהם ן' עזרא בספרו שאמרו אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר והם הלכו במ' שנה וזה פי' ויהי בארבעים שנה דקרא דויהי בארבעים שנה אדבתריה קאי כדפרש"י מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה וקרא דאחד עשר יום מקרא קצר הוא וצריך להיות אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע והקב"ה הוליך אתכם בג' ימים ומפני שקלקלתם אחרתם מ' שנה ואחר כך התחיל ויהי במ' שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה את כל התוכחו' הללו: