מזרחי · ויקרא · פרק 20 · פסוק 5

לזנות אחר המולך לרבות שאר עבודת כוכבים שעבדה בכך ואפילו אין זו עבודת'. בת"כ פי' כבר כתב לעיל מינה ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו למה חזר וכתב עוד והכרתי אותו אלא להכי הדר כתביה כי היכי דלכתוב ביה ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך שפי' לזנות אחר המולך לעשות כמוהו בשאר העבודת כוכבים שאע"פ שאין העברת בנו ובתו אלא למולך בלבד אבל לשאר עבודת כוכבים היא עבודה שלא כדרכה אפילו הכי הכתוב בא לרבות כל מיני עבודת כוכבים שאם עבדה בכך אף על פי שהיא עבודה שלא כדרכה חייב עליה כרת ואע"פ שאם זבח או קטר או נסך או השתחוה לאי זו עבודת כוכבים חייב עליה כרת אף על פי שאין דרך עבודתה בכך ה"מ אלו הארבע עבודות שהן עבודת פנים אבל שאר העבודות אינו חייב בהן אלא כשהיא דרך עבודתם בכך אבל אם לא היה דרך עבודתם בכך פטור לפיכך הוצרך הכתוב לרבות העברת בנו ובתו שיהיה חייב בה בין בעבודת כוכבים שדרכה בכך בין בעבודת כוכבים שאין דרכה בכך והרמב"ן ז"ל טען ואמר כי כבר כתב בסדר אחרי מות שהמולך היא עבודת כוכבים ששמה מולך וזו היא עבודתה שמוסר בנו לכומרים וכל זה אינו עולה ומתוקן כהוגן לפי העיון בגמרא כי לדברי האומר מולך עבודת כוכבים היא אין עבודתה של אותה עבודת כוכבים בהעברת בנים לה שא"כ לא הוצרך הכתוב להזכיר זה כלל שהרי הוא באזהרת עובד עבודת כוכבים שבאו בה כמה אזהרות בתורה כלליות והוא גם כן בכלל העונש הנאמר בפרשת כי ימצא בקרבך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יי' אלהיך לעבור בריתו וילך ויעבוד אלהים אחרים אבל על כרחינו נדרוש שכל עיקר לא בא הכתוב אלא לחייב על העבודה הזו של העברת הזרע בשלא כדרכה וכך אמרו בגמרא ולמ"ד דמולך עבודת כוכבים הוא כרת דמולך למה לי להעביר בנו שלא כדרכה והוא הדין לעונש ואזהרה האמורין בו שלא הוצרכו אלא להעביר בנו שלא כדרכה ונראה שלפי הדעת הזאת לשון מולך אינו שם לפסל וצלם מיוחד אלא שם לכל נעבד בכלל כל שתמליכנו ותקבלנו עליך לאלוה והנה לפי הדעת הזו יקראו בני עמון לשקוץ שלהם מולך כי הוא מלכם והוא שם כולל לכל נכבד כי הוא מלשון מלכות ולא כדברי הרב שאמר שהוא עבודת כוכבים ששמה מולך ועבודתה בכך וכן מה שכתב פה שהוצרך לזנות אחרי המולך לרבות שאר עבודת כוכבים שעבדה בכך ואפילו אין זה דרך עבודתה גם כן אי אפשר מן הטעם שהזכרנו שכל עצמו לא נאמרה כרת במולך אלא לחייבו בשאין דרכה וכל עבודת כוכבים במשמע ולא יתכן שיאמר חייב כרת באותה עבודת כוכבים ששמה מולך במעביר לו שלא כדרכו וחזר וריבה בו אף פעור ומרקוליס לכרת כי למה יצטרך הכתוב לכך מאי שנא אותה עבודת כוכבים משאר עבודת כוכבים שבעולם ועוד שאם כן היה צריך לרבות עוד מעביר בנו לפעור ומרקוליס לסקילה כשם שריבה אותו לכרת אלא לא הזכיר הכתוב מולך כל עיקר בין באזהרה בין בעונש כרת וסקילה אלא למעביר בנו בשלא כדרכה לכל עבודת כוכבים שבעולם ובין שתאמר שהמולך הוא שם לכל עבודת כוכבים כמו שפירשנו או שתאמר שהוא עבודת כוכבים ידועה שיקרא כך הזכיר הכתוב אותה עבודת כוכבים בשלא כדרכה וה"ה לכלן שהחומר הזה הוא בעבור העבודה הקשה הזו וכן מוכיח כל זה בגמרא דסנהדרין לפי הדעת הזו שכתב הרב שהמולך עבודת כוכבים הוא אבל משנתינו היא שנויה כדברי האומר מולך לאו עבודת כוכבים כלומר שאינו נעבד שיקובל באלוה כלל אבל הוא כמעשה כשוף לדרוש בעד החיים אל הכלב המת ההוא ולפי הדעת הזו העביר בנו לפעור או למרקוליס פטור גם דברי רש"י בפירושו בסנהדרין כך הם כמו שכתבנו והברייתא השנויה בתורת כהנים והכרתי אותו ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך לרבות שאר עבודת כוכבים בהכרת אינו מייתור לזנות אחרי המולך כמשמע מדברי הרב אבל אמר כי הכרת הזה כולו מיותר הוא ונדרוש אותו לשאר עבודת כוכבים והוא מה שאמרו בגמרא שלש כריתות למה אחת כדרכה ואחת שלא כדרכה כלומר בזבוח וקטור ונסוך והשתחויה שנתרבו שלא כדרכה במיתה ומחייב אותה בכאן בכרת ואחת למולך ולמ"ד מולך עבודת כוכבים הוא למעביר בנו שלא כדרכה כלו' בכל עבודת כוכבים שבעולם כמו שפירשנו עכ"ד. ונ"ל שמה שטען על רש"י במה שאמר שהמולך הוא לעבודת כוכבים ששמה מולך וזו היא עבודתה שמוסר בנו לכומרים ואמר שאם כן למה הוצרך הכתוב להזכיר זה כלל והלא הוא בכלל אזהרת עובד עבודת כוכבים שבאו בה כמה אזהרות בתורה כלליו' והוא ג"כ בכלל העונש הנאמר בפרש' כי ימצא בקרבך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יי' אלהיך לעביר בריתו וילך ויעבוד אלהים אחרים איננה טענה מפני שגם רש"י ז"ל מודה שלא הוצרך הכתוב להזכיר זה ומפני זה הוצרכו רז"ל לדרוש שהשני כתובים שנכתבו בפרשת קדושים בעבודת כוכבים האחד למזבח ומקטר ומנסך ומשתחוה לכל עבודת כוכבים שבעולם אע"פ שאין דרכה בכך באם אינו ענין למעביר בנו שהרי הוא בכלל אזהרת עובד עבודת כוכבים שבאו בה אזהרות הרבה שכולם מורים כשעבדה כדרכה תנהו לאלו הארבע העבודות שהן עבודת פנים שכיון שהעבודות הללו מיוחדות לבורא יתברך הנה כשיעשו אותן לעבודת כוכבים אע"פ שאין דרכה בכך חייבים כרת ובאמרו אשר יתן מזרעו למולך מות יומת כאילו אמר אשר יזבח או יקטר או ינסך או ישתחוה לאלהים אחרים מות יומת ואין כאן אזהרת מעביר בנו כלל והאח' דרשו בו שלא בא אלא בעבור לזנות אחרי המולך שפירושו הטועים אחרי המולך ומעבירים בניהם באש לשאר עבודת כוכבים כמו שמעבירין למולך אף על פי שאין שאר עבודת כוכבים עבודתה בכך וזהו שאמרו בתורת כהנים לזנות לרבות שאר עבודת כוכבים בהכרת שפירושו אף על פי שאין דרך עבודתה בכך ומה שאמרו בפרק ארבע מיתות ולמ"ד מולך עבודת כוכבים הוא כרת דמולך למה לי למעביר בנו שלא כדרכה הכי פירושו כי היכי דלכתוב ביה לזנות אחרי המולך לרבות בהכרת המעביר בנו לשאר עבודת כוכבים שאין דרכה בכך והאזהרה הכתובה בפרשת אחרי מות ומזרעך לא תתן להעביר למולך מסתמא אינה אלא על מה שהעניש בפרשת קדושים כשאר כל האזהרות שבאו בפרשת אחרי מות על העריות שהן אזהרות על אותן שהעניש בפרשת קדושים והיא האזהרה על המזבח ומקטר ומנסך ומשתחוה לעבודת כוכבים אע"פ שאין דרכה בכך דאם לא כן עונש שמענו אזהרה מניין וזהו הנראה מלשון הגמרא דאמר רבי יוסי בר חנינא שלש כריתות בעבודת כוכבים למה לי פירוש שנים בפרשת קדושים ואני אתן את פני ושמתי אני את פני ואחד בפרשת שלח לך והנפש אשר תעשה ביד רמה וכתיב כי דבר יי' בזה שפירושו הדבור שיצא מפי הקב"ה בסיני אנכי יי' אלהיך שהיא העבודת כוכבים אחת לכדרכה פירוש לכל עבודה שדרכה בכך ואחת לשלא כדרכה פירוש כרת יתירא דלגבי מולך אם אינו ענין לו תנהו ענין לזבוח וקטור ונסוך והשתחויה שהוא חייב עליהן אף לשלא כדרכה ואחת לחייב על מעביר בנו אף לשאר עבודת כוכבים שאין דרכה בכך שלא מצינו לחייב בעבודה שאין דרכה בכך אלא בד' עבודות של פנים שהן הזבוח וקטור ונסוך והשתחויה לפיכך בא הכתוב לרבות אף המעביר בנו לעבודת כוכבים שאין דרכה בכך שיהיה חייב עליה כרת כמו בארבע עבודות פנים וכל זה עולה מתוקן כהוגן לפי העיון בגמרא ומום אין בו אבל לפי מה שפירש הוא שכל עיקר לא בא הכתוב אלא לחייב במולך על העבודה הזו של העברת הזרע שהיא שלא כדרכה ומפרש שם מולך הוא שם כולל כל נעבד בכלל ופירושו כל שתמליכנו ותקבלנו עליך באלוה כי הוא מלשון מלכות וכולל כל מיני עבודת כוכבים אם כן לא יתכן שתהיה העבודה הזאת דרך עבודתה לשום עבודת כוכבים שבעולם שהרי שם מולך לדעתו כולל כל מיני עבודת כוכבים ואם העברת בנו ובתו במולך היא שלא כדרכה יחוייב שתהיה בכל מיני עבודת כוכבים כדרכה ואם כן מה טיבה של עבודה זו שהזהיר עליה הכתוב שלא לעבדה בכל מיני עבודת כוכבים אף על פי שאין דרך שום עבודת כוכבים בכך ועוד שלא מצאנו בשום מקום שיהיה שם מולך כולל אלא לרבי חנינא בן אנטיגנוס שסובר מולך לאו עבודת כוכבים הוא וכולל כל מה שהמליכוהו עליהם אפילו צרור ואפילו קיסם אם קבלו למלך עליו ולא לאלוה לא שהוא כולל כל מיני עבודת כוכבים כמו שכתב הרמב"ן ז"ל שקבלו לאלוה שזה לא נזכר בגמרא כלל ואם מפני עמון אין ראיה כלל ועוד איך יפרש קרא דכי אתה בא אל הארץ אשר יי' אלהיך נותן לך לא תלמוד לעשות כתועבות הגוים ההם לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש דילפינן העברה העברה לגזרה שוה נאמר כאן העברה ונאמר העברה במולך מה להלן במולך אך כאן במולך שנראה מזה שהעברת בנו ובתו באש למולך מתועבות העובדי כוכבים היא ועבודתה בכך ולא שהיא שלא כדרכם כדברי הרמב"ן ז"ל ולשון הגמ' שהביא בעזרו באמרו וכך אמרו בגמרא דלמ"ד מולך עבודת כוכבים היא כרת דמולך למה לי למעביר בנו שלא כדרכה אדרבא איפכא מסתברא שאם העברת בנו מולך היא שלא כדרכה הוה ליה למימר למעביר בנו שהיא שלא כדרכה אבל מלשון למעביר בנו שלא כדרכה משמע למעביר בנו בשאר עבודת כוכבים שהיא לה שלא כדרכה אף על פי שלמולך היא כדרכה וזהו מה ששנו בהדיא בתורת כהנים לרבות שאר עבודת כוכבים בהכרת דמשמע שאין ההעברה שלא כדרכה אלא בשאר עבודת כוכבים אבל במולך עצמו עבודה כדרכה היא וליכא למימר שהברייתא של תורת כהנים אליבא דמ"ד מולך לאו עבודת כוכבים היא שנויה ולכן שנו לרבות שאר עבודת כוכבים שהיא בה שלא כדרכה אף על פי שבמולך היא כדרכה שבזה גם הרמב"ן ז"ל מודה משום דלמ"ד מולך לאו עבודת כוכבים היא כרת דמולך לגופיה הוא דאתא לחייב עלי' מפני שאינו בכלל כרת דעבודת כוכבי' כמו שאמרו שם בהדיא למ"ד מולך לאו עבודת כוכבים היא שלש כריתות בעבודת כוכבים ל"ל אחת לכדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת למולך ולדידה אם העביר בנו לשאר עבודת כוכבים שהיא עבודה שלא כדרכה פטור ואלו בברייתא דתורת כהנים שנו לרבות שאר עבודת כוכבים בהכרת אף על פי שהיא עבודה שלא כדרכה חייב עליה כרת ושאר כל דבריו נמשכים על פי שרשו ואין צורך להאריך בם: