לשמו' את מצותה ואף זו לא לחנם אלא לטוב לך שתקבלו שכר. הוצרך להוסיף על לטוב לך אף זו לא לחנם מפני שבזולתו היה נראה כסותר זה את זה דמעיקרא אמר מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם לשמור את מצותיו משמע שהשם צריך זה לעצמו ולבסוף אמר לטוב לך ומשמע שאינו צריך זה רק בעבורך אבל עם תוספת הזה יהיה פירושו אע"פ שהשם שואל זה מעמך אינו בעבורו רק בעבורך כדי לקבל שכר ופי' לא לחנם לא בעבורו שהיא לך לחנם מאתר שאינך נהנה ממנו:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 10 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341