מזרחי · ויקרא · פרק 23 · פסוק 31

או להזהיר על מלאכה לילה כמלאכת יום. וא"ת היכן מצינו שחלק הכתוב באיסור מלאכ' בין יום ללילה עד דאצטריך הכא להזהיר על מלאכת לילה כמלאכת יום ועוד היכי משתמע מהאי קרא איסור לילה יש לומר משום דכתיב באזהרת מלאכה ובעונשה בעצם היום הזה וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי לומר בעצומו של יום מוזהר וענוש על מלאכה ולא על התוספת כדתניא בת"כ ומייתי לה בפרק בתרא דיומ' סד"א דהאי בעצם היום הזה אינו אלא דומיא דבעצם היום הזה בא נח ובעצם היום הזה הוציא ה' את צבאותיכם שפירושם בהיות השמש על הארץ אף כאן בהיות השמים על הארץ לאפוקי לילה שאינו מוזהר עליו לפיכ' חזר הכתוב ואמר כל מלאכה לא תעשו ולא הוזכר בו בעצם היום הזה   כמו שהוזכר למעלה להורות שאזהרת המלאכה בהן בין ביום ובין בלילה כמו בשבתו' ושאר המועדים שאזהרת המלאכה בהן אינו מוזכר בשום אחד מהם בעצם היום הזה וכולל היום והלילה ונשאר בהכרח לפרש בעצם היום הזה הכתוב למעלה בעצומו של יום שכולל היום והלילה שעל עצומו של יום מוזהר וענוש עליה ולא על התוספת אך בכל הנוסחאות שראיתי כתוב בהן וכל מלאכה וגו' להזהיר על מלאכת לילה כמלאכת יום והפסוק שאין כתוב בו בעצם היום הזה הוא כל מלאכה בלא וי"ו אבל בלי ספק שבוש נפל בספרים שלא השגיחו הסופרים בין הפסוק הראשון שכתוב בוי"ו ובין הפסוק האחרון שכתב בלא וי"ו או שמא הספר שהיה מפרש עליו היה כתוב בו גם הפסוק האחרון בוי"ו וא"ת בלאו קרא דכל מלאכה לא תעשו תיפוק לי מקרא דועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב שאין פירוש בעצם היום הזה בהיות השמש על הארץ דאם כן לגבי ענוי נמי דכתיב ביה כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה צריך לומר בהיות השמש על הארץ ולא בלילה ואי אפשר זה שהרי כתוב בו בפירוש מערב עד ערב יש לומר דאי לאו קרא דכל מלאכה לא תעשו ה"א דפירוש בעצם היום הזה דענוי הוא בעצומו של יום ולא על התוספת ופירוש בעצם היום הזה דמלאכה הוא בעצם היום וכחו ולא בלילה ואף על פי שהם סמוכים זה לזה אין בכך כלום כי כמוהו בפרשה הזאת וספרתם לכם ממחרת השבת עד ממחרת השבת השביעית שהראשון מבתר יומא טבא והשני מבתר שבועתא וכן רוכבי' על שלשים עיירים ושלשים עיירים להם: