עולה ומנחה מנחת נסכים הקריבה עם העולה. דומיא דזבח ונסכים מה להלן נסכי הזבח אף כאן מנחה העולה ועוד אי מנחה בפני עצמה היא עולה וזבח ונסכים ומנחה מבעי ליה:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 23 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דבר יום חק הקצוב בחומש הפקודים. כאילו אמר להקריב עולה ומנחה וזבח ונסכים כחק היום הקצוב לו שיש יום שיש בו מוספים הרבה ויש יום שהם מועטים והם מפורשים בפרשת פנחס ואח"כ אמר ביומו ללמד שאין המוספים של כל יום ויום נקרבים אלא כל אחד ביומו עבר יומו בטל קרבנו שאין לאלו תשלומין כמו לעולת ראיה ושלמי חגיגה שמי שלא הקריבו ביום טוב ראשון מקריבו בשאר ימות הרגל שנא' שבעת ימי' תחוג ליי' שכולן ראויין לחגיג' וכולן תשלומי ראשון הן כדלקמי' וכאילו אמר עולה ומנחה זבח ונסכים בדבר יום הקצוב לו אשר הוא ביומו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341