מזרחי · ויקרא · פרק 24 · פסוק 3

ורבותינו דרשוהו על נר מערבי שהוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מתחיל ובה היה מסיים. בתורת כהנים ומייתי לה בפ' במה מדליקין ולא ידעתי איך יתישב המקר' הזה עפ"י המדרש דבשלמא לפי פשוטו תהיה מלת לפרכת סמוכה לעדו' שהוא הארון לפיכך בא הלמ"ד בשו"א כמשפט הסמיכו' אלא לפי המדרש איך יתכן שתהיה מלת לפרכת סמוכ' לעדות שהוא הנר המערבי והלא אין הפרכת פרכת לנר אלא לארון כדכתיב והבדיל' הפרכ' לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים אם לא שנ' שמלת לפרכת אינה סמוכה לעדות ויהיה פי' המקרא כן מחוץ לפרכת יהיה העדות שהוא הנר המערבי הנזכר ואם כן היה ראוי להפתח הלמ"ד של מלת לפרכת ועוד מה טעם לומר מחוץ לפרכת יהיה הנר המערבי והלא כל הנרות מחוץ לפרכת הן אך ממה שכתב הרב בפרשת וארא שאין המדרש הזה מתישב אחר המקרא מפני כמה דברים כו' לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אופניו והדרשה תדרש שנאמר הלא כה דברי כאש כו' למדנו שאין לדקדק על המדרש כלל כי דבריהם דברי קבלה הם ואין המקראות מורים עליהן כי אם על דרך האסמכתא בלבד ופירוש ממנה היה מתחיל ובה היה מסיים כבר פרש"י ז"ל בפרק במה מדליקין ממנה היה מדליק הנרות בין הערבים ובה היה מסיים הטבת הנרות שדולק כל היום ואינו מטיבו עד הערב אבל שאר הנרות היה מטיב אותן בשחרית והא דאמרינן במסכת יומא הטב' חמש נרות קודם להטבת שתי נרות דמשמע כולהו היה מטיב שחרית ויליף לה מקראי היינו בשלא היה הנס מתקיים והיה מצאו שכבה דלא סמיך קרא אניסא וכל זמן שהיו ישראל חביבין היה דולק כל היום והיינו עדותה:

יערוך אותו אהרן מערב עד בקר יערוך אותו עריכ' הראויה למדת כל כל הלילה. כדתניא בת"כ מערב עד בקר תן להן מדתן שיהיו דולקין מערב עד בקר כאילו אמר יערוך אותו אהרן שיהא דולק מערב עד בקר לא שיהא עורך אותו כל הלילה מערב עד בקר:

ושערו חכמים חצי לוג לכל נר ונר ללילי תקופת טבת הארוכין. צריך לומר שהיה לכל נר ונר בית קבול עשוי לכניסת הפתילה וכפי שיעור עובי הפתילה ההיא שיערו את השמן דאם לא כן מה שיעור נופל בשמן כפי עובי הפתילה ודקות' ככה יהיה שיעור השמן:

ומדה זו הוקבעה להם אף בלילות הקצרות. אף על פי שאין להם צורך לחצי לוג: