ואע"פ שלא נאמרה מחיה אלא בשאת אף בכל המראות ותולדותיהן הוא סימן טומאה. כדתניא בתורת כהנים ומחית בשר חי בשאת למדנו לשאת שהיא מטמאה במחיה ומניין לרבות שאר המראות ודין הוא אם מצינו ששוו כל המראות לשאת ליטמא בשער לבן ישוו כל המראות לשא' ליטמא במחיה דק"ו הוא אם שוו כל המראות לשאת ליטמא בשע' לבן שאין שער לבן מטמא בקרחת וגבחת לא ישוו כל המראות לשאת ליטמא במחיה שהמחיה מיטמא בקרחת וגבחת לא אם שוו כל המראות לשאת ליטמא בשער לבן ששער לבן מטמא בשחי' ומכוה ישוו כל המראות לשאת ליטמא במחיה שאין המחיה מיטמא בשחין ומכוה תלמוד לומר נגע צרעת פי' קרא יתירא הוא דה"ל למכתב נגע לבד או צרעת לבד מאי נגע צרעת לרבות כל נגע שמטמא במחיה דהיינו כל המראות דמקרי נגע:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 13 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שער לבן בלא מחיה ומחיה בלא שער לבן. שפירוש ומחית בשר או מחית בשר שכל אחד לבדו סימן טומאה הוא שהרי טמא הכתוב בשער לבן לבדו בפרשה הראשונה וכן במחיה לבדה כדכתיב וביום הראו' בו בשר חי יטמא וכתיב וראה הכהן את הבשר החי וטמאו וכל המראות ותולדותיהן שוות כדלקמן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341