וטמאו הכהן ומשטמאו הרי הוא מוחלט וזקוק לצפרים ולתגלחת ולקרבן האמור בפרשת זאת תהיה. כלומר מש"כ במצורע מוסגר שאין בו אחד מכל אלה והוצרך לפרש זה פה ולא למעלה גבי וטמא אותו מפני שפה הוזכרו טומאת המצורע המוסגר וטומאת המצורע המוחלט ורצה לפרש ההפרש שבין מצורע מוסגר למצורע מוחלט כי בשניהם כתיב טומאה במצורע מוחלט כתיב וטמאו הכהן צרעת היא ובמצורע מוסגר כתיב וכבס בגדיו מכלל שהוא טמא ואמר שההפרש שבין טומאתו של זה לטומאתו של זה שטומאתו של מצורע מוחלט כשירצה לטהר זקוק לצפרים ולתגלח' ולקרבן מה שאין כן כשירצה המצורע המוסגר לטהר ואע"ג דבמתני' דפ"ק דמגלה לא קתני אלא אין בין נטהר מתוך הסגר לנטהר מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים ואלו קרבן לא קתני היינו משום דהתם לא קמיירי אלא ביום טהרתו ורפואתו והקרבנות הן בשמיני לטהרתו כדתרץ רש"י שם אבל הכא דמיירי בטהרתו בכלל הוכרח להזכיר כל הדברים הצריכים לטהרתו בכלל שהם הצפרים והתגלחת והקרבנות אבל יש לתמוה למה פירש ההפרש שבין טומאתו של מצורע מוסגר לבין טומאתו של מצורע מוחלט בעניין טהרתן מטומאתן ולא פירש ההפרש שבין טומאתו של זה לטומאתו של זה בימי טומאתן והלא באותה משנה שנתנו ההפרש שבין טומאתו של זה לטומאתן של זה ביום טהרתן נתנו ההפרש ג"כ שבין ימי טומאתו של זה לימי טומאתו של זה ואמרו אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה וצ"ע:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 13 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
צרעת היא המספחת הזאת. הוצרך לפרש זה פה ולא גבי מספחת היא משום דהתם אתיא שפיר לומר מספחת היא הבהרת דלעיל מפני שהבהרת הוא שם כולל לכל נגע בהיר ולבן כשלג והמספחת הוא שם פרטי מנגעי הבהרת כדכתב רש"י אבל הכא לא יתכן לומר צרעת היא המספחת דלעיל משום דמספחת הוא שם פרטי לנגע הטמא לפיכך הוכרח לפרש פה שמלת היא שבה אל המספחת הזאת שפירושו שהנגע הזה שהיינו חושבים אותו מספחת שהוא טהור אינו אלא צרעת שהוא טמא וזהו שדקדק רש"י בלשונו לומר צרעת היא המספחת הזאת ולא אמר צרעת הי' המספחת סתם כי המספחת סתם הוא נגע טהור והצרעת הוא נגע טמא ולא יתכן לומר שהמספחת היא צרעת ויותר נכון היה לפרש שמלת היא שבה אל הנגע שהוא שם כללי רק נגע הוא לשון זכר כדלקמיה ומלת היא היא כנוי על הנקבה:
צרעת לשון נקבה נגע לשון זכר. כלומר ואל יקשה עליך מאמרו נגע צרעת כי תהיה באדם שהוא בלשון נקבה ולמעלה אמר והנה הנגע עמד בעיניו והנה כהה הננע ולא פשה בלשון זכר כי האחד מהם ישוב אל הצרעת והאחר ישוב אל הנגע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341