כל אשר בו מום לרבות שאר מומין. בתורת כהנים דאם לא כן כל איש אשר בו מום שנית למה לי הא לעיל מיניה כתי' איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב אבל ממה שהשמיט מלת איש וכתב כל אשר בו מום לרבות שאר מומין וחפשתי בכמה ספרים ובכלם כתוב בהם כל אשר בו מום לרבות שאר מומין נראה דמרבויא דכל הוא דמרבה שאר מומין ולא מיתורא דקרא:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 21 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לחם אלהיו כל מאכל קרוי לחם. לא שמעתי טעם נכון בפירוש הזה פה פעם שנית כי מאחר שפי' למעלה בסמוך לחם אלהיו מאכל אלהיו כל הסעודה קרויה לחם מה טעם לכתבו פה שנית ושמא יש לומר שהוצרך לפרשו פה פעם שנית מפני שהראשון מורה על התמידין וזה על שאר הקרבנות כדתניא בת"כ לחם אלהיו אין לי אלא תמידין שהן קרוין לחם שנאמר את קרבני לחמי לאישי שאר קרבנות הצבור מניין תלמוד לומר שוב לחם וזהו שכתב בתחלה לחם אלהיו מאכל אלהיו ופה כתב כל מאכל קרוי לחם כלומר לא התמידין בלבד אלא אף שאר הקרבנות קרוין לחם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341