קריאה במקור

מזרחי · בראשית · פרק 30 · פסוק 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
זכר לה שמסרה סימנין לאחותה ושהיתה מצירה כו'. דאל"כ מה זכר לה והלא כל מקום שנאמר ויזכור אינו אלא בעבור שום טובה שעשה כמו גבי נח ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אמרו מה זכר להם לבהמות זכות שלא השחיתו את דרכם קודם לכן ושלא שמשו בתיבה וגבי אברהם ויזכור אלהים את אברהם אמרו מה היא זכירתו של אברהם על לוט נזכר שהיה יודע ששרה אשתו כו':
2
האדמון כבט שלא חלה צבה לקחת' לו ונתבהלה. פי' עשו כשהביט שלא התפלל יעקב בעדה חשק לקחת' לו לאשה והיא נתבהלה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341