מזרחי · במדבר · פרק 19 · פסוק 9

והניח מחוץ למחנה לשלשה חלקים מחלקה וכו'. כדתנן בפרק שלישי דמסכת פרה וחולקין אותה לשלשה חלקים אחד בחיל ואחד בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרו' ומפרש בתוספתא דפרה זה של משמרות ליטול ממנה בני עיירות זה שבהר המשחה לפרות אחרו' וזה שבחיל למשמרת מגזרת הכתוב ופרש"י לפרות אחרות שהכהנים הגדולים נוטלין ממנו לפרות אחרות ומקדשין ממנה כדתנן בריש פרק ג' דפרה ז' ימים קודם לשריפת הפרה מפרישין הכהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ובית אבן היתה נקראת ומזין עליו כל ז' המים שכן בהפרש' אהרן ובניו לחיוב הכהונה חייבם הכתוב שיהיו מופרשין בפתח אהל ולא יצאו משם עד סוף שבעה ימים ואמר והפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים ואמר אחר זה כאשר עשה ביום הזה צוה יי' לעשות לכפר עליכם ודרשו רז"ל צוה יי' לעשות זה מעשה פרה לכפר עליכם זה מעשה יום הכפורים שהכהן השורף את הפרה והעובד ביום הכפורים צריכין שיפרשו ז' ימים קודם זה ויעצרו מאשה ומזין עליהם בכל יום ויום מאותן השבעה ימים האפר הפרה שבהר המשחה ונרא' לי שהחלוק בזה הוא שאמרו שמחלקי' אותה לשלשה חלקים אינו אלא על פי הקבלה כי אף על פי שאמר הכתוב תחלה ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור חזר ואמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה כדי להודיע מה יעשו בה בהנחתה במקום טהור והפסוק השלישי שאמר והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם בא להודיע שיהיה הדין הזה נוהג על פי הסדר הזה תמיד:

למי נדה למי הזיה כמו וידו אבן בי לידות את קרנות הגוים לשון זריקה לא ידעתי איך דמה מלת נדה עם מלת לידות והלא מלת נדה הוא משורש נדד והדגש לחסרון הכפל או משורש נדה והדגש לחסרון נו"ן השרש ועקרו ננדה בפלס נגלה אלו מלת לידות הוא משורש ידה ואף לדעת חכמי צרפת שסוברי' שהם מהשניים בעלי שתי אותיות שיש שורש פחות משלש אותיו' הנה יהיה עלת לידות שרשה יד ומלת נדה שרשה נד ואין דמיון ביניהם לפיכך אני אומר טעות נפל בספרים ואין הדמיון אלא וידו אבן בי שהוא סובר ששרשו נדה כמו ויכו כף על ירך ששרשו נכה שאז תהי' מלת נדה ומלת וידו שרשם נדה: