מזרחי · שמות · פרק 5 · פסוק 1

אבל הזקנים נשמטו אחד אחד. דאל"כ היה להם ללכת עמו שהרי גם הם בכלל הצווי הם שיבואו אל פרעה דכתיב ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרי' ואמרת' כו':

ובסיני נפרע להם ונגש משה לבדו והם לא יגשו החזירם לאחיריהם. תימה דמהכא משמע דהאי קרא דוה' לא יגשו אזקנים לחודיהו קאי ואין זה אמת שהרי לעיל מיניה כתיב עלה אל יי' אתה ואהרן נדב ואביהו וע' מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק ואחר זה כתוב ונגש משה לבדו אל יי' והם לא יגשו משמע דאכלהו קאי ואם היה זה בעבור הפרעון אהרן מה חטא וכן נדב ואביהו שאינה מכלל הזקנים ועוד שזה המאמר לקוח מש"ר ושם אמרו אמר להן הקב"ה כך עשית' חייכם שאני פורע לכם אימתי בשעה שעלה משה ואהרן עם הזקנים להר סיני לקבל התורה החזירן הב"ה שנ' ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה והאי קרא לאחר הדברות נאמר שהרי לעיל מיניה כתב ויאמר יי' אל משה עלה אלי ההרה ואתנה לך את לוחות האבן וכו' וכן פרש"י שם וקרא דויגש משה לבדו אל יי' נאמר קודם הדברות כמו שפרש"י שם בהדיא שבד' בסיון נאמר לו עלה קודם י' הדברות ואיך הביא קרא דונגש משה לבדו במקום קרא דואל הזקנים אמר ועוד דקרא דואל הזקנים אמר לאו בחזרתן קמיירי אלא בעכובן במחנה כדכתב רש"י שם ואל הזקנים אמר בצאתו מן המחנה שבו לנו בזה התעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט לכל איש ריב כדכתיב והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם ולא שעלו על הר סיני לקבל התורה והחזירן משם כמו שדרשו באגדה דלעיל ואם היה מה שפירש שם על פי פשוטו של מקרא היה לו להביא אחריו גם האגדה מאחר שהיא מהאגדות שמביא בפרושיו. ושמא י"ל שבנוסחא שהיה בידו מש"ר היה כתוב בו שנאמר ונגש משה לבדו אל יי' והם לא יגשו במקום ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה אך מ"מ השאלה ששאלנו אהרן נדב ואביהו מה חטאו במקומה עומדת וצ"ע: