הקם תקים זו טעינה להטעין משא' שנפל מעליו. דנופלים דקרא דרמו אינהו וטעונייהו באורחא משמע כדאיתא בפ' אלו מציאות אליבא דרבנן וקרא דרובץ תתת משאו דטעונייהו עלייהו משמע ובפריקה קא מיירי וא"ת תרתי למה לי לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה ואנא אמינא ומה טעינה דלית בה צער בעלי חיים וליכא חסרון כיס חייב פריקה דאית בה צער בעלי חיים וחסרון כיס לא כ"ש כבר תרצו בגמרא אליבא דרבנן דלהכי אצטריכו תרוייהו לומר לך פריקה בחינם וטעינה בשכר הלכך אי לא כתב פריקה ואתיא מק"ו מטעינה ה"א דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה טעינה בשכר אף פריקה בשכר וכך שנינו בברייתא פריקה בחינם וטעינה בשכר ר' שמעון אומר זו וזו בחינם והלכה כדרבנן:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341