כאשר צוה יי' כן עשו להגיד שבח העושין והנעשה בהם שאחד מהם לא עכב. דאל"כ למה לי הרי כבר נאמ' ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יי' את משה כן עשו להם בני ישראל אך קשה דמהכא משמע דמשום דכתיב לעיל מיניה קרא דויעש משה כו' ולא היה לו לחזור ולכתוב עוד קרא דכאשר צוה יי' כן עשו דרשו בו להגיד שבח העושין והנעשה להם כו' הא בלאו הכי הוה אמינא לגופיה הוא דאתא לומר שהמצוה הזאת שצוה השם למשה כבר קיימ' ולא להגיד שבח העושין והנעשה בהם א"כ גבי ויעש כן אהרן דלא כתיב לעיל מיניה שעשה אותה נימה לגופיה הוא דאתא לומר שקיים המצו' שנצטו' בה ולא להגיד שבחו של אהרן שלא שינה וכן גבי ויעשו כן דפרש' בשלח דלא כתיב לעיל מיניה שעשו כן נימא לגופיה הוא דאתא לומר שקיימו מה שנצטו ולא להגיד שבחן ששמעו לקול משה ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפנו כו' וכן בכמה מקומות שדרשו בו אף על פי שלא נאמרו פעם אחרת נימא לגופיה הוא דאתא לומר שקיים מה שנצטוה וא"ת מפני שלא היה צריך להכתב דמסתמא כל המצות כלן שנצטוה משה לישראל אמרן ועשו אותן ישראל אם כן למה דרשו בפסוק כאשר צוה יי' את משה כן עשו ולא דרשו בפסוק הראשון של ויעש משה ואהרן:
קריאה במקור
מזרחי · במדבר · פרק 8 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341