מזרחי · ויקרא · פרק 1 · פסוק 9

עולה לשם עולה יקשירנו אשה כשישחטנו יהא שוחטו לשם האש וכל אשה לשון אש ניחוח נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני. ובת"כ שנו עולה לשם עולה אשה לשם אישים ריח לשם ריח ניחוח לשם נחת רוח לה' לשם מי שאמר והיה העולם. ובזבחים שלהי פרק ב"ש אמר רב יהודה עולה לשם עולה לאפוקי לשם שלמים דלא ופרש"י אע"ג דלאו בשחיט' כתיב אשכחן לה בשלמים גבי זביחה והקריב מזבח השלמים אשה לה' שתהא הזביחה לשם שלמים ולשם אישים ולשם השם והא דנקט קרא דעולה משום דכתיבי כולהו גביה וגבי שלמים לא כתיבי בההוא קרא ריח ניחוח אשה לשם אישים לאפוקי כבבא דלא ופרש"י על מנת לעשותו חתיכות צלויות בגחלים והנה בלשון ישמעאל קורין לבשר צלי על גבי הגחלים כב"ב ופירש הרמב"ן ז"ל שישחטנו על מנת להעלותו על גבי האש ביערת במערכה שתשרפנו האש לגמרי לא שיצלה שם בלבד כמו החתיכות הצלויות בגחלים ואחר כך יטלם משם בית הדשון ריח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן דלא דאמר רב יהודה איברים שצלאן והעלן אין בהם משום ריח ופרש"י דכיון שצלאן תחלה חוץ למערכה תו לא מסקי ריחא ניחוח לשם הנחת הריח ופרש"י נחת רוח להקב"ה שנעשה רצונו ולא שקבל מנוחה מריח הקרבן כי כתוב אם ארעב לא אומר לך לה' לשם מי שאמר והיה העולם ולא ידעתי למה השמיט הרב מאמר ריח לשם ריח ולה' לשם מי שאמר והיה העולם בשלמא לה' ולשם מי שאמר והיה העולם איכא למימר מפני שהוא מובן מעצמו אלא ריח לשם ריח שצריך לאפוקי איברים שצלאן למה השמיט אותו גם קשה לי מאד מה שפירש פה לשם עולה יקטירנו ואלו בזבחים פירש גבי עולה לשם עולה אף על גב דלאו בשחיטה כתיב עולה אלא בהקטרה אשכחן ליה בשלמים גבי זביחה ומשמע דס"ל שפירוש לשם עולה שישחטנו לשם עולה ואיך פירש כאן לשם עולה יקטירנו ועוד מאי שנא גבי אשה לשם אישים שפירש אותו כשישחטנו ואלו גבי עולה לשם עולה פי' כשיקטירנו אי משום דגבי אשה אי אפשר לפרש כשיקטירנו מפני שההקטרה היא היא השריפה עצמה ולא יתכן לומר כשישרפנו ישרפנו לשם השריפה ומפני זה אמר כשישחטנו אף על פי שהוא כתיב בהקטרה אם כן גבי עולה לשם עולה נמי יפרש אותו כשישחטנו אף על פי שהוא כתוב גבי הקטרה: