מזרחי · במדבר · פרק 13 · פסוק 23

זמורה שוכת גפן ואשכול של ענבים תלויה בה. כאילו אמר ויכרתו משם זמורה עם אשכול ענבים א' לא זמורה לחוד ואשכול לחוד:

ממשמע שנאמר במוט אינו יודע שהוא בשנים מת"ל בשנים בשני מוטות. בסוטה פי' א"א לומר דהאי בשנים בשני בני אדם הוא דקאמר דממשמע שנא' וישאוהו איני יודע שהוא בשני בני אדם דסתם וישאוהו תרתי משמע דמעוט רבים שנים מת"ל בשנים בשני מוטות וכן פרש"י ז"ל שם ממשמע שנאמר וישאוהו איני יודע שבשנים ומ"ש כאן ממשמע שנאמר במוט כאילו אמר ממשמע שנאמר וישאוהו במוט אבל במדבר רבה דרשו דמדקאמר בשנים בבי"ת בשני מוטות משמע שאילו הי' בשני בני אדם היה לו לומר וישאוהו במוט שנים אבל המפרשים דממלת במוט משמע בב' בני אדם כדרך מוט שנושאים אותו שנים טועים הם שהמוט אפשר שישאהו אפילו א' כמנהג הכפריי' שמשים כל א' המוט על שכמו ותלוי בו אמתחתו ובגדו הולך ואין עוזר לו:

הא כיצד שמנה נטלו אשכול אחד נטל תאנה וא' נטל רמון יהושע וכלב לא נטלו כלום. בסוטה אמרו א"ר יצחק טורטני וטורטני דטורטני הא כיצד ח' נטלו אשכול כו' ופי' רש"י ז"ל טורטני משוי וטורטני דטורטני משוי תחת משוי שהתתתונים מסייעין העליונים ובכל אחד ואחד היו שני מוטות הולכין זה אצל זה וד' בני אדם נושאין אותן ושני מוטות אחרים וד' בני אדם נושאים אותם והם באלכסון מוט א' לראש הא' ומוט א' לראש השני והולכים באלכסון והא דר"י מסברא דנפשיה קאמר לה ולאו מקרא שמיע לי' אלא פשיטא ליה דרימון ותאנה סגי להו בשנים שלולא זה היה מצריך הכתוב בהם מוט יהושע וכלב לא נשאו פשו להו תמני' לאשכול ואם לא מדרש הראשון המלמדנו דלאו מוט א' קאמר קרא לא היינו יודעים לכוין ח' בני אדם למשאו השתא דשמעינן דשני מוטות הן אתא ר"י למימר דשני משאות היו שם וכל א' שני מוטות פי' אי לאו דרשא דבשנים בשני מוטות לא הוה מצי ר"י לומר מסברא דידיה ששמונה נטלו אשכול משום דמפשטיה דקרא משמע וישאוהו במוט בשני אדם השתא דאוקימנא קרא דפי' בשני מוטות וסתם וישאוהו ולא פירש כמה פי' הוא מסברא דנפשיה שח' נטלו אשכול ע"י טורטני דטורטני כדלעיל ופי' הא כיצד כלומר באיזה אופן נשאם הח' מהם נטלו האשכול והשנים א' נטל תאנה וא' רמון יהושע וכלב לא נטלו כלום: