מזרחי · במדבר · פרק 10 · פסוק 5

ותקעתם תרועה סי' מסע המחנות תקיעה ותרועה ותקיעה פי' לא מצד החצוצרות והתוקעים שהרי מקרא העדה ומסע המחנות שניהם יחד בשני כהנים ובשתי חצוצרות כמו שמבואר אחר זה אבל הסימנים שבם נבדל מקרא העדה ממסע המחנות הן מצד התקיעות שמקרא העדה בתקיעה אחת לבדה ומסע המחנות בתקיע' ותרוע' ותקיע':

כך הוא נדרש בספרי מן המקראות היתרי'. דתני' בספרי ומייתי לה בפ"ב דר"ה ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמ' ותרועה בפני עצמ' אתה אומ' תקיעה בפני עצמה ותרוע' בפני עצמ' או אינו אלא תקיע' ותרוע' אחת היא כשהוא אומ' ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הרי תקיע' בפני עצמ' הא מת"ל ותקעתם תרועה תקיע' בפני עצמה ותרוע' בפני עצמה ופרש"י ז"ל תקיע' בפני עצמ' כו' דלא תימא חדא הוא וה"ק הוו תוקעין תרוע' אלא ה"ק ותקעת' תקיע' ואחריה תריעו תרועה או אינו אלא אחת היא וה"ק הוו תוקעין תרועה כשהוא אומ' תתקעו ולא תריעו מכלל דבמסעו' תתקעו ותריעו קאמר ותרועה לא קרי לה תקיע' הוי ע"כ תקיעה בפני עצמ' ותרוע' בפ"ע פי' לפירושו כיון דקר' דתתקעו ולא תריעו לא אתא אלא משו' דאיתקש מסע למקר' העד' בפסוק והיו לך למקרא העד' ולמסע את המחנו' לו' מה מקרא העד' בב' חצוצר' בב' כהני' אף מסע המחנו' כן כדתני בספרי וה"א הה"נ נקשינהו לענין התקיעות שיהיו שוים ומה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה כן ת"ל ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו לומר שאין תרועה למקרא העד' כמו שהביאו רש"י ז"ל א"ז משמ' שבמסע המחנות תוקע ומריע ותוקע דאס"ד שאין במסע המחנות אלא תרועה ובא המקר' שלתתקעו ולא תריעו לומ' שלא נלמוד ממסע המחנו' לעשו' עוד מזה תרוע' הל"ל ובהקהיל את הקהל לא תריעו תתקעו ל"ל אלא ש"מ דפי' ותקעתם תרוע' דמסע המחנו' תתקעו ותריעו קאמר ומשום דאורחא דמילת' הוא דכל היכא דבעי למעוטי' חד מתרתי אומר הא תעביד והא לא תעביד כת' תתקעו ולא תריעו לומר שהתקיעה שאתם עושים במסע המחנו' תתקעו אותה ג"כ בהקהיל את הקהל אבל התרוע' שאתם עושי' במסע המחנות לא תעשו אות' בהקהיל את הקהל וקצת מרבותינו פירשו איפכא דהל"ל ובהקהיל את הקהל תתקעו לחודי' ולא תריעו ל"ל ומשבשתא היא מכמ' אנפי חדא דקרא ובהקהיל את הקהל וגו' לא אתא אלא ללמד שלא נקיש מקרא למסע לעשות במקרא תרוע' כמו במסע כדלעיל וא"כ איך אפשר שלא יכתוב ולא תריעו ועוד אפי' את"ל דקרא דולא תריעו יתירא הוא אכתי היכי דייק מינה מכלל שיש במסעה תקיע' ותרוע' ולא תרוע' בלבד כפי הקס"ד גם קצת מרבותינו פירשו בזה פירוש' אחרי' יותר רחוקי' מזה ומה שכתבתי הוא היות' נכון בעיני: