ביום השמיני לטהרתו שמיני לצפרים ולהזאת עץ ארז ואזוב ושני תולעת. אמר זה מפני שטהרתו יסבול שהיה ביום הבאת הצפרים דכתיב ביה ורחץ במים וטהר ואחר יבא אל המחנה שפירושו וטהר מליטמא משכב ומושב או שיהיה יום הבאת עולתו וחטאתו ואשמו שהוא שמיני להבאת הצפרים דכתיב ביה וכפר עליו הכהן וטהר שפירושו יטהר מליטמא אחרים והרי הוא ככל טבולי יום שאוכל במעשר וכשהעריב שמשו אוכל בתרומה וכשהביא כפרתו אוכל בקדשים לפיכך פרש"י ביום הח' לטהרתו שמיני לצפרים שהוא יום טהרתו מלטמא משכב ומושב לא שמיני להבאת חטאתו ואשמו שהוא יום טהרתו מלטמא אחרים אבל למעלה גבי וביום הח' יקח שני כבשים לא פי' בו כלום משום דלעיל מיניה כתיב ורחץ במים וטהר כו' וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים וכתיב בתריה וביום השמיני יקח שני כבשים ועכ"ל שפירושו ביום השמיני לצפרים אבל הכא דלא כתיב לעיל מיניה כלום אלא סתם ואמר והביא אותם ביום השמיני לטהרתו הוצרך לפרש שהוא שמיני לצפרים כו':
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 14 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341