ראו עתה כי אני אני הוא אז יגלה ישועתו כו'. הוצרך לפרש פה המקרא הזה על דעת ר' נחמיה בתוספ' אז יגלה ישועתו מה שלא עשה כן בפירושו הוא מפני שלפי מה שפי' ואמר הקב"ה לישראל איה העבודות כוכבים שעבדתה יתחייב שיהיה פי' ראו לכן ראו והבינו מזה כי אני אני הוא שבידי להמית ולהחיות ולא כאותן עבודת כוכבים שעבדתם אבל לדעת רבי נחמיה שפי' ואמר האויב אי אלהימו של ישראל לא יתכן לומר ראו והבינו כי אני אני הוא שבידי להמית ולהחיות אלא כשיוסיף אז יגלה ישועתו שפירושו שאז תתהפך מחשבת האויב ממה שהיתה טרם הגלות ישועת יי' והה"נ אליבא דר' יהודה אלא שמפני שלא פי' קרא דואמר אי אלהימו אלא אליבא דר' נחמיה ולפי פירושו ואליבא דר' לא פירוש כלום לא הוצרך לפר' ג"כ קרא דראו עתה כי אני אני הוא מכיון דהא בהא תליא אבל שלא פי' כלום בקרא דואמר אי אלהימו אליבא דר' יהודה שמא י"ל מפני שפי' ר' יהודה במקרא הזה אינו לא כדברי רש"י ולא כדברי רבי נחמיה והפירושים של שאר המקראות הם או כדברי רש"י או כדברי רבי נחמיה לפיכך לא רצה להזכירו כלל:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 32 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341