הנסתרות ליי' אלהינו. ואם תאמרו מה בידינו לעשות כו' אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהם ליי' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענשו הרבים. רצה בזה להודיע מה ענין הפסוק הזה אצל המקראות הקודמות לו ואמר שמפני שמקראות הראשונות נרא' שמעניש הש"י את הרבים על חטא היחיד על שלא מיחו בידו ולא בערוהו שהרי בתחלה אמר פן יש בכם איש וגו' שהוא יחיד ואח"כ אמר וראו את מכות הארץ ההיא שהם רבים ויש להם לישראל להתאונן על זה מי יוכל לדעת טמונותיו של חבירו עד שיעניש אותנו על שלא מחינו בידו ולא בערנוהו מקרבנו השיב בזה ואמר איני מעניש אתכם על הנסתרות שהן ליי' אלהינו והוא יפרע מאותו היחיד אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבינו ואם לאו יענשו הרבים בעבורו:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 29 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נקוד על לנו ולבנינו. לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גריזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה בזה. בפ' נגמר הדין אליבא דרבי נחמיה דאמר כשם שלא ענש על הנסתרות לעולם כך לא ענש על עונשים שבגלוי ופי' רש"י כך לא ענש את אחרים על עונשים שבגלוי עד שעברו את הירדן והנקודות של לנו ולבנינו למדנו דהא דכתיב והנגלות לנו ולבנינו לא עד הנה נהגה מדה זו אלא מכאן ואילך דכל נקודה למעט היא באה ופי' אף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן אינו רצה לומר שלא על הנסתרות בלבד לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן אלא אף על הנגלות לא ענש עד שעברו את הירדן אלא הכי קאמר לא על הנסתרות בלבד לא ענש את הרבים אלא אף על הנגלות לא ענש עד שעברו את הירדן אבל על הנסתרות אפילו משעברו את הירדן לא ענש עליהם שהרי עד עולם כתיב ואם לאו אפטורא דנסתרות קאי לאשמועינן דעד עולם תנהגו מדה זו דהנסתרות ליי' דלא תימא משיעברו את הירדן ויקבלו עליהם הערבות יענשו זה על זה למה לי דכתבי' אי משום חיובא דנגלות פשיטא דעונש הנוהג עכשיו ינהוג לעולם דמה לו לפסוק אלא הנקודה למדתך דהאי דכתב לנו ולבנינו לאו עד הנה נהגה מדה זו אלא מכאן ואילך דכל נקודה למעט וכן נר' מדברי ר' נחמיה שאמר וכי ענש על הנסתרות לעולם והלא כבר נאמר עד עולם והנקודה שבעד מלמדת שאין כאן מקומו של עד עולם אלא עד הנסתרות לומר דמדה זו נוהגת מעולם ועד עולם ואע"ג דבלא נקודה שבעד ידענו דאנסתרות קאי ולא אנגלות כדלעיל מ"מ אלמלא הנקודה שבעד המלמדת שנכתב שלא במקומה והיה נראה כדמות טעות מפני שכותב אותו גבי הנגלות אבל עם הנקודה כאילו כתוב בפי' שאין כאן מקומו אלא למעלה על הנסתרות וא"ת אי הכי גבי עכן מ"ט איענוש כבר תרצו בגמרא משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341