מזרחי · ויקרא · פרק 9 · פסוק 2

קח לך עגל להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה. בתוספתא דפרשת מלואים בת"כ ובתנחומא וזה הטעם עצמו אמרו על העגל שהביאו הצבור ששם אמרו וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן אלא אמר להם הקב"ה לישראל יש בידכם בתחלה ויש בידכם בסוף יש בידכם בתחלה וישחטו שעיר עזים ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה יבא שעיר ויכפר על מעשה שעיר יבא עגל ויכפר על מעשה העגל ומפני שעון השעיר קדם מעון העגל הקדים הכתוב שעיר לחטאת כנגד עון השעיר ואחר כך העגל לעולה כנגד מעשה העגל ואם תאמר איך יכפר העגל על מעשה העגל והא אין קטיגור נעשה סניגור כדתנן בפרק ראוהו בית דין כל השופרות כשרין חוץ משל פרה ואמר עולא היינו טעמא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור הכא נמי אין קטיגור נעשה סניגור ופרש"י זהב העגל ושופר של פרה קטיגור דעגל הוא י"ל דלא אמרינן אין קטיגור נעשה סניגור אלא באותן שעבודתן בפנים אבל באותן שעבודתן בחוץ הכהן הלובש בגדי זהב בעבודת חוץ וכגון פר החטאת ועגל החטאת וכל הפרים של מוספי המועדים ושל ראשי חדשים שאין עבודתן בפנים אבל במזבח החיצון לא קאמרינן דהא בגמרא פריך והא איכא בגדי זהב מבחוץ ומשני מבפנים קאמרינן מבחוץ לא קאמרינן והדר פריך אי הכי שופר נמי מבחוץ הוא ומשני כיון דלזכרון קאתי כלפנים דמו ואם תאמר תינח בפרים של חטאת חצוניות שאין עבודתן בפנים אלא בחוץ בפרים של חטאת פנימיות כגון פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ופר יום הכפורים שעבודתן בפנים מאי איכא למימר י"ל כיון דחטאות פנימיות אינן נכנסין מהן בפנים אלא דמן בלבד אין בכך כלום מפני שכבר נשתנה מראיתן ואינו ניכר בדם שכבר הקשו על זה בגמרא והא איכא דם הפר ותרצו הואיל ואישתני אישתני ופירש"י הואיל ואישתני להיות דם ואין מראית הפר ניכר בו אישתני מלהיות קטיגור אבל מה שאמר להודיע שמכפר לו הב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל לא ידעתי היאך הודיע זה אם בעבור שנראה להם כבוד יי' על ידי הקרבנות הללו שמורה שנתכפר לו דאל"כ לא היה השם נראה בקרבנות שנעשו על ידו אי הכי אפילו בלא עגל נמי ידענו זה שמכיון שנראה להם כבוד יי' על ידי הקרבתו שהקריב ידענו שכבר נתכפר עונו דאל"כ לא היה נראה כבוד השם על ידי הקרבנות שנעשו על ידו ויש מפרשים מפני שהחוטאים בדבר אחד ונזופים בו אין מדרכם שישתמשו באותו דבר ואפילו שיזכירוהו בפיהם כל עוד שלא נתכפר להם עון ההוא מפני שעל ידי שהוא משתמש בו או מזכירו בפיו נזכר עונו ולכן בהכרח כשהם רואים את אהרן עכשיו שהוא מקריב העגל שחטא בו ואינו ירא פן יזכר עונו נודע להם שבודאי נתכפר לו עון העגל ואין זה נכון דאם כן היה ראוי לומר להודיע שכבר נתכפר לו לא שמכפר לו ועוד היה לו לומר להודיע על ידי עגל זה שכפר לו לא שמכפר לו על ידי עגל זה כי לפי דעתם ההודעה היא על ידי העגל לא הכפרה ועוד היכן מצא זה רש"י והלא לא מצינו לרז"ל בשום מקום שיאמרו אלא שהעגל בא לכפר על מעשה העגל וכן כתב רש"י עצמו בפרשת תצוה לקח פר אחד לכפר על מעשה העגל שהוא פר לא להודיע שמכפר לו או שנתכפר לו מעשה העגל כמו שכתוב פה: